יום שבת, 28 באוקטובר 2017

מילקי ביתי

אני מודה, שאני לא כל כך אוהבת קצפת.
כן כן. אני מרגישה שזה קצת מיותר בדר"כ בקינוחים במסעדות.


מצד שני, אני אוהבת את הקונספט של קינוחי כוסות, בעיקר כי אני אוהבת להכין דברים קטנים ואסטטיים, ולקינוחי כוסות יש אסטטיקה קסומה שכזו בעיני.


וגם- בקינוחי כוסות הקצפת מגיעה במידה קטנה יותר. אז זה הרבה יותר נחמד.
מפה לשם, אני מנסה להגיע לזה שהכנתי מילקי ביתי לקינוח לארוחת שישי שאירחנו בבית- ויצא מהמם!
ואפילו אהבתי את הקצפת!


זה קינוח יחסית מהיר להכנה. לא דורש אפיה (אבל כן בישול על גז בשביל הפודינג) ובגדול די קל להכין אותו (אל תגלו), אבל ירשים את האנשים שאוכלים אותו. כי הכנתם פאקינג מילקי. בבית!


מצרכים (לי יצאו 9 מנות בגודל בינוני):

לפודינג שוקולד:
2 כוסות חלב
3 כפות סוכר
רבע כפית מלח
כפית תמצית וניל
2 כפות קורנפלור
25 גר' חמאה
100 גר' שוקולד מריר

לקצפת:
250 מ"ל (קופסא) שמנת מתוקה להקצפה
כף סוכר
כף אינסטנט פודינג וניל

מה עושים בעצם?
מכינים את הפודינג: בסיר על הגז מתחילים לחמם כוס וחצי מהחלב יחד עם הסוכר, המלח ותמצית הוניל.
בנתיים מערבבים בצד חצי כוס חלב עם שתי כפות קורנפלור עד שאין גושים.
כאשר החלב חם מוסיפים את החלב עם הקורנפלור ובוחשים היטב עד שהתערובת מסמיכה (לשלב שבו אם מכניסים כף לחלב ועושים עליה פס עם האצבע, הפס נשאר על הכף.)
עכשיו מוסיפים את החמאה, ולאט לאט גם את השוקולד עד שהוא נמס לחלוטין. (אם אתם חוששים שהסיר חם מידי והשוקולד ישרף ניתן להרויד קצת את הסיר מהאש. החום של החלב ימיס את השוקולד.)
מעבירים את הפודינג החם לכוסות הגשה. מכסים כל כוס בניילון (שנוגע בפודינג על מנת שלא יווצר קרום) ומכניסים למקרר לקירור.
מכינים את הקצפת: במיקסר מקציפים שמנת מתוקה עם סוכר ואינסטנט פודינג וניל.
מרכיבים את הקינוח: מעבירים את הקצפת לשקית זילוף עם צנתר משונן (לא חובה), מורידים את הניילון מכוסיות הפודינג ומזלפים קצת מעל.
שומרים בקירור



הערות:
*תישאר לכם קצפת, אתם יכולים לנסות לזלף הרבה קצפת על המילקי, או להתחיל מראש עם חצי הכמות. מכיוון שלא ידעתי לכמה קצפת אזדקק הכנתי מיכל שלם. למזלי בנזוגי חיסל את הקצפת הנותרת :)
*אני לא ניסיתי, אבל לדעתי אפשר לנסות להכין את המילקי עם שוקולדים אחרים שהם לא שוקולד מריר. אם אתם מנסים, תעדכנו איך יצא.
*אפשר לקשט את המילקי בהמוני דברים שיהפכו אותו למענין יותר, כמו שברי אוריאו, תלתלי שוקולד וכו'.. תתפרעו :)

יום שבת, 21 באוקטובר 2017

עוגיות בננה, שיבולת שועל ושוקולד צ'אנקס טבעוניות

כשחשבתי איך לפתוח את הפוסט חשבתי לכתוב על אתגרים. 
למה? כי ביקר אותי ידיד טבעוני וחשבתי מה אוכל לאפות עבורו.


הקטע הוא שדי מהר הגעתי לתשובה- עוגיות שיבולת שועל ושוקולד צ'אנקס המדהימות שלי.
רק שבמקום חמאה שמן קוקוס, ובמקום ביצה- בננה.

זהו. עד כדי כך קל.
ועל כן- לא ניתן לקרוא לזה אתגר.

מה שכן ניתן לומר- וואו! איזה עוגיות מושלמות יצאו.

רכות ובננתיות עם שוקולד צ'אנקס מפתים.
גם אם אינכם טבעונים- אני ממליצה בחום שתכינו את העוגיות האלו!


מצרכים (לכ26 עוגיות קטנות):
50 גר' שמן קוקוס (בטמפ' החדר)
חצי כוס סוכר 
1 בננה מרוסקת
כוס שיבולת שועל דקה (להכנה מהירה)
שלושת רבעי כוס קמח
חצי כפית אבקת אפיה
חצי כפית סודה לשתיה
חצי כפית קינמון
100 גר' שוקולד מריר קצוץ (או פיצפוצי שוקולד)

מה עושים בעצם?
בקערה מערבבים את שמן הקוקוס יחד עם הסוכר. מוסיפים את הבננה המרוסקת ומערבבים.
מוסיפים את היבשים: שיבולת שועל, קמח, אבקת אפיה, אבקת סודה לשתיה וקינמון. מערבבים רק עד שהתערובת הופכת אלחידה. לא לערבב יותר מידי.
מוסיפים את השוקולד הקצוץ ומערבבים לאחידות.
בעצרת שתי כפות יוצרים גושים בתבנית אפיה מרופדת בנייר אפיה.
אופים בתנור שחומם מראש עם 180 מעלות בתכנית טורבו לכ8 דק' עד שהעוגיות משחימות קלות. (ייתכן שיותר, כתלות בתנור)

הערות:
*הקינמון לא מאוד מורגש, אם אתם רוצים אפשר להוסיף יותר.
*לי העוגיות יצאו קצת מתוקות למרות שהפחתתי מכמות הסוכר המקורית בגלל הבננה. זה עדין היה לי מתוק. ניתן להפחית מעט מהכמות.
*כמובן שניתן להוסיף קמצוץ מלח לתערובת. לא יודעת למה לא עשיתי זאת.
*תכינו את העוגיות האלו!!! הן מושלמות על אף שהם נראות קצת כמו גושים חסרי צורה. יש להן אופי וזה מה שחשוב!

יום רביעי, 27 בספטמבר 2017

לאכול את ברצלונה

חזרתי עכשיו מטיול ארוך מאוד לברצלונה. בגדול- היה טעים :)
אז החלטתי לשתף אתכם בחוויות שלי, בעיקר בנושא האוכל. אבל לפני שנתחיל אני אציין שאני לא מבקרת אוכל ואני פשוט משתפת אתכם בדעה שלי בנוגע למסעדות שביקרתי בהן (אלה שאהבתי לפחות).
דבר נוסף- רוב המסעדות המדוברות יחסית יקרות, אבל שוות את זה.
וכמובן- אם יש לכם הערות מהחוויות שלכם בנוגע למקומות שבהם ביקרתי, או הצעות למקומות נוספים- מוזמנים לשתף בתגובות.

בואו נתחיל!

בברצלונה יש המון טאפאסים, והמון מאכלי ים. טאפאסים שלדעתי כדאי לנסות:
פטאטאס בראוואס- תפוחי אדמה עם רוטב מעט פיקנטי ואיולי.
לחם עם עגבניות- זה נשמע פשוט- לוקחים לחם קלוי, מורחים עליו עגבניות טריות, שמן זית ומלח. אבל זה טעים!
פלפלי פדרון מטוגנים- פלפלים ירוקים קטנים, שמוגשים מטוגנים ועם מלח גס. הולך מעולה כנשנוש עם אלכוהול.
פינצ'וס- טוב, זו קטגוריה יחסית רחבה, אבל מדובר בפרוסות בגט שעליהן מגוון תוספות! ממש כייף לבחור כמה טעמים שונים ולשתות סנגריה ליד :)

וכמובן, אם כבר הזכרתי-  סנגריה. אני חושבת ששתינו כל כך הרבה סנגריה שזה החליף לנו את הדם באיזה שהוא שלב.

Mil Grito's- פאב-מסעדה ממש חמוד, קרוב לכיכר קטלוניה. אנחנו ישבנו שם בשני ערבים ושתינו סנגריה/בירה ונישנשנו טאפאסים. אני רוצה לציין שהפטאטאס ברוואס שלהם היו הכי טובים לטעמי. הם מוגשים קצת שונה מאיך שמגישים אותם לרוב, אבל אני חושבת שלטעמי האיולי שלהם היה הכי "קליל" וזה מה שעשה לי את המנה (וגם התפוחי אדמה עצמם בושלו בצורה מצויינת). אני ניסיתי שם גם את הסגנריה הקלאסית וגם את הסנגריה קאווה. שתיהן מצוינות. מאוד שונות אחת מהשניה. אני אודה שכשהיינו המקום הכיל בעיקר תיירים אבל האווירה במקום מאוד נעימה ולא מרגישה כמלכודת תיירים. לא ניסינו אוכל של ממש במקום. לסיכום, מקום מאוד נחמד לבלות בו ערב נעים.



Bilbao Berria - מסעדה שמגישה גם פינצ'וס וגם אוכל יותר "רציני". היא ממוקמת באיזור הקתדרלה. הגענו למקום עקב המלצה אישית של מקומית. אנחנו מאוד נהננו מהפינצ'וס שם. ניסינו להזמין שם גם מנת שרימפס וגם מנת מולים והן היו פחות מוצלחות. ממליצה להתמקד שם בפינצ'וס. יש פינצ'וס קרים, בשירות עצמי. ויש פינצ'וס שהם מכינים במקום וניתן להזמין אותם מהמלצר. כל פינצ'ו (?) עולה באזור ה2 יורו, המיוחדים עולים מעט יותר אבל לא עוברים את ה3 יורו. דבר נוסף- הסנגריה שלהם הייתה אחת ההכי טעימות ששתיתי בטיול הזה.



סרווסריה קטלאנה- אני אסכם את המקום הזה ב"וואו". זו אחת ממסעדות הטאפאס המפורסמות בברצלונה. לרוב יש תור- אל תתנו לתור להפחיד אתכם, זה עובר יחסית מהר כי המסעדה גדולה והתחלופה מהירה יחסית. וגם- שווה לחכות (אנחנו המתנו כרבע שעה בצהריים). יש תפריט קבוע (גם באנגלית), ויש תפריט טאפאסים יומי, בספרדית. אבל- אל תפחדו לבקש המלצות מהמלצר/ית. לנו הייתה מלצרית מקסימה שביקשנו ממנה המלצות וכל מה שהיא המליצה עליו היה פשוט מצויין! אכלנו אורז עם לובסטר מדהים, beef tenderloin- אחד הטעימים שאכלתי. לדעתי המנה הכי מוצלחת שניסינו שם (בן זוגי בעד האורז עם הלובסטר דווקא). ואכלנו שם שרימפס נהדרים וקינוח bread pudding מושלם! (הוא קטן, אנחנו עשינו את הטעות של להזמין רק אחד כזה, ואני התחרטתי על זה אחר כך). לצערי אין תמונות כי אכלנו כל כך מהר :(

My way- מסעדה שהמליצה לנו עליה מדריכה שגרה בברצלונה מספר שנים. אנחנו יצאנו לאכול שם ארוחת ערב חגיגית. המסעדה יחסית יקרה. שנינו הזמנו במסעדה הזו פאייה פירות ים. לדעתי היה מאוד טעים (לפי tripadvisor מדובר באחת הפאייות הכי טובות בברצלונה). לקינוח אכלנו טארט טאטין שהיה חביב.



4 gats- ארבעת החתולים- מסעדה שנמצאת באחת הסמטאות ליד כיכר קטלוניה. אנחנו הלכנו לשתות שם סנגריה ולאכול טאפאס בערב. אני מודה שזו הייתה הסנגריה הכי מתוקה שטעמתי (לדעתי זה פחות טעים). האוכל גם יחסית יקר, אבל טעים. פה אכלנו את הלחם עם העגבניות הכי טעים, וזה כנראה בגלל שהרכבנו אותו לעצמנו בשולחן (קיבלנו את הלחם, עגבניות, שמן זית ומלח... אתם יכולים להבין את התמונה. מצד שני היו שם גם מנות מוזרות כמו סלט קיסר במיני דונאט (כן, ניסינו את זה). המקום עצמו מעוצב ממש מגניב ורק אחרי שהיינו בו גילינו שהוא קיים כבר מעל מאה שנה (מאז 1897), ושישבו בו פיקאסו ודאלי. יצא לנו לראות במספר ערבים אחרים מדריך תיירים עומד מחוץ למסעדה ומסביר לקבוצה על ההיסטוריה של המקום. אז אם זה נשמע לכם מגניב- לכו על זה!

Ciudad condal- עוד מסעדת טאפאסים מאוד מפורסמת בברצלונה. הרבה דברים שנאמרו על הסרווסריה קטלאנה יאמרו גם פה. יש תור, כמובן (אנחנו הגענו זוג בצהריים ונכנסנו כעבור עשרים דק'). גם פה יש תפריט קבוע שקיים גם באנגלית ותפריט יומי בספרדית. גם פה ביקשנו המלצות מהמלצרית. אז לקחנו אורז עם לובסטר (כן גם פה), beef tenderlion (כן, גם פה), ובנוסף המלצרית המליצה לנו על מנות של סקאלופס (אז ישר אמרתי כן כי אני אוהבת) ושל דג קוד (בקלה) (סתם באופן כללי, הם משתמשים הרבה בדג הזה בברצלונה לפי מה ששמתי לב). המנות היו טעימות. אני מעט התאכזבתי ממנת הסקאלופס כי הם הגיעו מוקרמים ברוטב שמנת ותרד. הדג היה בסלסה מתקתקה מעט (בן זוגי אמר שהוא לא ידע שאפשר להכין דג כל כך טעים). לקינוח לקחנו קרם קטלאנה, אנחנו לא יכולנו להמנע מההשוואה הבלתי נמנעת לקרם ברולה. אז גם המקום הזה מומלץ. אבל- לדעתינו האוכל בסרווסריה קטלאנה היה טעים יותר, אז אם יש לכם זמן רק לאחד מהשניים הייתי ממליצה על הסרווסריה קטלאנה.

סקאלופס מוקרמות

דג בקלה (קוד) בסלסה

אורז עם לובסטר- יותר טעים ממה שזה נראה

קרם קטלאנה

7 portes- לכאן הגענו לאחר שעשינו חיפוש מקיף כדי למצוא את הפאייה הטובה בעיר. הגענו לכמה כתבות והמסעדה הזו הופיעה בכולן. היא קיימת כבר 180 שנה מסתבר, והיא "פנסי" כזו. אז כמובן שהזמנו פאייה כל אחד, וקנקן של חצי ליטר סנגריה (הזמנו סנגריה גם במקומות אחרים אבל פה חשוב להדגיש את זה כי הסנגריה הייתה כל כך חזקה!! אז זה יצא המון סנגריה ששיכרה אותנו לראשונה בטיול). הפאייה הייתה מצוינת, אבל גם פה- לחלוטין מספיק להזמין מנה אחת לשני אנשים. אנחנו לא כל כך הבנו את גודל המנה שהזמנו אז הזמנו אחת לכל אחד מאיתנו (וזה יקר, מעל 20 יורו למנה!). אני לא הצלחתי לסיים חצי אפילו. אז תלמדו מהטעות שלנו, אם אתם מגיעים לטעום את הפאייה שחיה כבר 180 שנה, תחלקו מנה וקחו מנה ראשונה או טאפאס מענין לפתיחה. אתם תשבעו ממש, מבטיחה לכם!



שוק לה בוקריה- אני בטוחה שאם אתם מתכננים לסוע לברצלונה כבר שמעתם עם השוק הזה לפני. אבל ממש כייף שם! ממש נחמד להסתובב בין הדוכנים. בן זוגי קנה ונשנש לו נקניקים מדוכנים שונים. אני יותר התלהבתי מפירות היער הטריים בזול, המיצים הסחוטים והמאפים! גם נראה שממש כייף לשבת באחד הבארים לאכול. לנו לא יצא לעשות זאת לצערי.




מיץ תות ואננס ומאפה במילוי גבינה ותרד

אוכמניות טריות ביורו!!!

הפוגה מאוכל קטלאני:

Rosa negra- מסעדה מקסיקנית מגניבה. אני אכלתי בה סביצ'ה מאוד טעים, ובן זוגי אכל קאסאדיה עוף עם אננס ואמר שהיה מעולה. יש להם גם עסקיות שנראות מאוד משתלמות.

Da greco- מסעדה איטלקית מצוינת. גם "פנסי" כזו. הלכנו אליה ביום האחרון אחרי שמיצינו לחלוטין את כל ענין הטאפאסים ופירות הים. יש להם קטע ממש מגניב שאם אתה מזמין מנת פסטה השף מוציא צלחת קטנה (שהיא לא כזו קטנה...) נוספת לשולחן עם הפסטה שהזמנת כדי שאנשים נוספים יוכלו לטעום. אני הזמנתי ניוקי ברוטב עגבניות ובזיליקום (כי לא התחשק לי רוטב שמנת), ובן זוגי הזמין מנה מדהימה, רביולי ברוטב שמנת וכמהין- מנה מומלצת מאוד אם יוצא לכם להגיע לשם (ולמזלי יצאה לי צלחת קטנה עם המנה שלו גם :D)! בנוסף ראינו שיש להם תפריט טעימות אז זה יכול להיות מגניב, או שאפשר להזמין מנה שהיא שלושה סוגי פסטה הפתעה. אה, והכי חשוב! שאנחנו הגענו למקום, הדלת הכבדה הייתה סגורה וכמעט הלכנו, ואז ראינו שליד המשקוף יש פעמון שמבקש מהאורחים שמגיעים לצלצל בו, ואז פותחת המארחת את הדלת.




De Paula- מסעדת המבורגרים חמודה שמעוצבת ממש מגניב. בן זוגי מצא את המסעדה הזו שחיפש מקומות שאוכלים בהם מקומיים. אכן, המקום יחסית רחוק מההמון התיירותי (יותר קרוב לאזור של כיכר אספניה). המסעדה מציעה מספר המבורגרים עם תוספות מובנות שונות (וגם הלחמניה יכולה להשתנות בין סוג ההמבורגר שתבחרו). יש להם גם תפריט באנגלית. אני לקחתי את ההמבורגר הצרפתי שמגיע עם בצל מטוגן, גבינה כחולה (זה מה שקנה אותי בעצם) ורוטב קצת מתקתק. היה טעים, אבל אני מודה שאני לא כזה טיפוס של המבורגר אז קשה לי להתלהב מהקונספט. בן זוגי לקח המבורגר אחר (vila vila), וטעם גם את שלי ואמר ששלו יותר טעים וגם אמר שלדעתו זה המבורגר מעולה. אז אם אתם חובבי הז'אנר, ובא לכם גם להתנער קצת מההמון- זה המקום :)





ארוחת בוקר:

Croissanterie del Pi- אנחנו מצאנו את המקום הזה במקרה שהסתובבנו לנו בין הסמטאות בברצלונה. ראינו מקום עם מאפים מפתים, תור בכניסה ואמרנו- מחר בבוקר ננסה! ואז הלכנו, וניסינו וחזרנו לשם שוב (ושוב). המאפים מצוינים (מתוקים ומלוחים), גם הקפה- היה לי טעים (חשוב לציין שאני שותה מקיאטו, ככה שהקפה שלי חזק ועם מעט חלב). אבל אם אתם ישנים באזור כדאי לקפוץ לקפה ומאפה באחד הבקרים.

קונדיטוריה:

bubo- לפני שטסתי סימנתי לי כל מיני קונדיטוריות שארצה להגיע אליהן. בסוף הגעתי לאחת, וגם זה היה כי ראינו אותה בדרך במקרה. האמת- היה חביב, לא יותר מזה. אבל אולי זה בגלל שאני פחות בקטע של מוסים וקרמים. לקחנו פאי פירות אדומים שהיה אחלה אבל לא העיף אותי, וגם עוגת שכבות עם דקואז אגוזים וקרם אגסים- חביב, ומאפה בריושי עם תפוחים שדווקא היה מוצלח. לא חובה להגיע.




לסיכום- האוכל בברצלונה טעים אם מוצאים את המקומות הנכונים. (יש לי עוד מליון המלצות למקומות שהמליצו לנו אבל לא יצא לנו להגיע אליהם אז אין לי חוות דעת...). והחוק הראשון שאמרו לנו מספר אנשים (שגם חיים בברצלונה)- לא אוכלים במסעדות על הראמבלס!

בתאבון :)