יום רביעי, 27 בספטמבר 2017

לאכול את ברצלונה

חזרתי עכשיו מטיול ארוך מאוד לברצלונה. בגדול- היה טעים :)
אז החלטתי לשתף אתכם בחוויות שלי, בעיקר בנושא האוכל. אבל לפני שנתחיל אני אציין שאני לא מבקרת אוכל ואני פשוט משתפת אתכם בדעה שלי בנוגע למסעדות שביקרתי בהן (אלה שאהבתי לפחות).
דבר נוסף- רוב המסעדות המדוברות יחסית יקרות, אבל שוות את זה.
וכמובן- אם יש לכם הערות מהחוויות שלכם בנוגע למקומות שבהם ביקרתי, או הצעות למקומות נוספים- מוזמנים לשתף בתגובות.

בואו נתחיל!

בברצלונה יש המון טאפאסים, והמון מאכלי ים. טאפאסים שלדעתי כדאי לנסות:
פטאטאס בראוואס- תפוחי אדמה עם רוטב מעט פיקנטי ואיולי.
לחם עם עגבניות- זה נשמע פשוט- לוקחים לחם קלוי, מורחים עליו עגבניות טריות, שמן זית ומלח. אבל זה טעים!
פלפלי פדרון מטוגנים- פלפלים ירוקים קטנים, שמוגשים מטוגנים ועם מלח גס. הולך מעולה כנשנוש עם אלכוהול.
פינצ'וס- טוב, זו קטגוריה יחסית רחבה, אבל מדובר בפרוסות בגט שעליהן מגוון תוספות! ממש כייף לבחור כמה טעמים שונים ולשתות סנגריה ליד :)

וכמובן, אם כבר הזכרתי-  סנגריה. אני חושבת ששתינו כל כך הרבה סנגריה שזה החליף לנו את הדם באיזה שהוא שלב.

Mil Grito's- פאב-מסעדה ממש חמוד, קרוב לכיכר קטלוניה. אנחנו ישבנו שם בשני ערבים ושתינו סנגריה/בירה ונישנשנו טאפאסים. אני רוצה לציין שהפטאטאס ברוואס שלהם היו הכי טובים לטעמי. הם מוגשים קצת שונה מאיך שמגישים אותם לרוב, אבל אני חושבת שלטעמי האיולי שלהם היה הכי "קליל" וזה מה שעשה לי את המנה (וגם התפוחי אדמה עצמם בושלו בצורה מצויינת). אני ניסיתי שם גם את הסגנריה הקלאסית וגם את הסנגריה קאווה. שתיהן מצוינות. מאוד שונות אחת מהשניה. אני אודה שכשהיינו המקום הכיל בעיקר תיירים אבל האווירה במקום מאוד נעימה ולא מרגישה כמלכודת תיירים. לא ניסינו אוכל של ממש במקום. לסיכום, מקום מאוד נחמד לבלות בו ערב נעים.



Bilbao Berria - מסעדה שמגישה גם פינצ'וס וגם אוכל יותר "רציני". היא ממוקמת באיזור הקתדרלה. הגענו למקום עקב המלצה אישית של מקומית. אנחנו מאוד נהננו מהפינצ'וס שם. ניסינו להזמין שם גם מנת שרימפס וגם מנת מולים והן היו פחות מוצלחות. ממליצה להתמקד שם בפינצ'וס. יש פינצ'וס קרים, בשירות עצמי. ויש פינצ'וס שהם מכינים במקום וניתן להזמין אותם מהמלצר. כל פינצ'ו (?) עולה באזור ה2 יורו, המיוחדים עולים מעט יותר אבל לא עוברים את ה3 יורו. דבר נוסף- הסנגריה שלהם הייתה אחת ההכי טעימות ששתיתי בטיול הזה.



סרווסריה קטלאנה- אני אסכם את המקום הזה ב"וואו". זו אחת ממסעדות הטאפאס המפורסמות בברצלונה. לרוב יש תור- אל תתנו לתור להפחיד אתכם, זה עובר יחסית מהר כי המסעדה גדולה והתחלופה מהירה יחסית. וגם- שווה לחכות (אנחנו המתנו כרבע שעה בצהריים). יש תפריט קבוע (גם באנגלית), ויש תפריט טאפאסים יומי, בספרדית. אבל- אל תפחדו לבקש המלצות מהמלצר/ית. לנו הייתה מלצרית מקסימה שביקשנו ממנה המלצות וכל מה שהיא המליצה עליו היה פשוט מצויין! אכלנו אורז עם לובסטר מדהים, beef tenderloin- אחד הטעימים שאכלתי. לדעתי המנה הכי מוצלחת שניסינו שם (בן זוגי בעד האורז עם הלובסטר דווקא). ואכלנו שם שרימפס נהדרים וקינוח bread pudding מושלם! (הוא קטן, אנחנו עשינו את הטעות של להזמין רק אחד כזה, ואני התחרטתי על זה אחר כך). לצערי אין תמונות כי אכלנו כל כך מהר :(

My way- מסעדה שהמליצה לנו עליה מדריכה שגרה בברצלונה מספר שנים. אנחנו יצאנו לאכול שם ארוחת ערב חגיגית. המסעדה יחסית יקרה. שנינו הזמנו במסעדה הזו פאייה פירות ים. לדעתי היה מאוד טעים (לפי tripadvisor מדובר באחת הפאייות הכי טובות בברצלונה). לקינוח אכלנו טארט טאטין שהיה חביב.



4 gats- ארבעת החתולים- מסעדה שנמצאת באחת הסמטאות ליד כיכר קטלוניה. אנחנו הלכנו לשתות שם סנגריה ולאכול טאפאס בערב. אני מודה שזו הייתה הסנגריה הכי מתוקה שטעמתי (לדעתי זה פחות טעים). האוכל גם יחסית יקר, אבל טעים. פה אכלנו את הלחם עם העגבניות הכי טעים, וזה כנראה בגלל שהרכבנו אותו לעצמנו בשולחן (קיבלנו את הלחם, עגבניות, שמן זית ומלח... אתם יכולים להבין את התמונה. מצד שני היו שם גם מנות מוזרות כמו סלט קיסר במיני דונאט (כן, ניסינו את זה). המקום עצמו מעוצב ממש מגניב ורק אחרי שהיינו בו גילינו שהוא קיים כבר מעל מאה שנה (מאז 1897), ושישבו בו פיקאסו ודאלי. יצא לנו לראות במספר ערבים אחרים מדריך תיירים עומד מחוץ למסעדה ומסביר לקבוצה על ההיסטוריה של המקום. אז אם זה נשמע לכם מגניב- לכו על זה!

Ciudad condal- עוד מסעדת טאפאסים מאוד מפורסמת בברצלונה. הרבה דברים שנאמרו על הסרווסריה קטלאנה יאמרו גם פה. יש תור, כמובן (אנחנו הגענו זוג בצהריים ונכנסנו כעבור עשרים דק'). גם פה יש תפריט קבוע שקיים גם באנגלית ותפריט יומי בספרדית. גם פה ביקשנו המלצות מהמלצרית. אז לקחנו אורז עם לובסטר (כן גם פה), beef tenderlion (כן, גם פה), ובנוסף המלצרית המליצה לנו על מנות של סקאלופס (אז ישר אמרתי כן כי אני אוהבת) ושל דג קוד (בקלה) (סתם באופן כללי, הם משתמשים הרבה בדג הזה בברצלונה לפי מה ששמתי לב). המנות היו טעימות. אני מעט התאכזבתי ממנת הסקאלופס כי הם הגיעו מוקרמים ברוטב שמנת ותרד. הדג היה בסלסה מתקתקה מעט (בן זוגי אמר שהוא לא ידע שאפשר להכין דג כל כך טעים). לקינוח לקחנו קרם קטלאנה, אנחנו לא יכולנו להמנע מההשוואה הבלתי נמנעת לקרם ברולה. אז גם המקום הזה מומלץ. אבל- לדעתינו האוכל בסרווסריה קטלאנה היה טעים יותר, אז אם יש לכם זמן רק לאחד מהשניים הייתי ממליצה על הסרווסריה קטלאנה.

סקאלופס מוקרמות

דג בקלה (קוד) בסלסה

אורז עם לובסטר- יותר טעים ממה שזה נראה

קרם קטלאנה

7 portes- לכאן הגענו לאחר שעשינו חיפוש מקיף כדי למצוא את הפאייה הטובה בעיר. הגענו לכמה כתבות והמסעדה הזו הופיעה בכולן. היא קיימת כבר 180 שנה מסתבר, והיא "פנסי" כזו. אז כמובן שהזמנו פאייה כל אחד, וקנקן של חצי ליטר סנגריה (הזמנו סנגריה גם במקומות אחרים אבל פה חשוב להדגיש את זה כי הסנגריה הייתה כל כך חזקה!! אז זה יצא המון סנגריה ששיכרה אותנו לראשונה בטיול). הפאייה הייתה מצוינת, אבל גם פה- לחלוטין מספיק להזמין מנה אחת לשני אנשים. אנחנו לא כל כך הבנו את גודל המנה שהזמנו אז הזמנו אחת לכל אחד מאיתנו (וזה יקר, מעל 20 יורו למנה!). אני לא הצלחתי לסיים חצי אפילו. אז תלמדו מהטעות שלנו, אם אתם מגיעים לטעום את הפאייה שחיה כבר 180 שנה, תחלקו מנה וקחו מנה ראשונה או טאפאס מענין לפתיחה. אתם תשבעו ממש, מבטיחה לכם!



שוק לה בוקריה- אני בטוחה שאם אתם מתכננים לסוע לברצלונה כבר שמעתם עם השוק הזה לפני. אבל ממש כייף שם! ממש נחמד להסתובב בין הדוכנים. בן זוגי קנה ונשנש לו נקניקים מדוכנים שונים. אני יותר התלהבתי מפירות היער הטריים בזול, המיצים הסחוטים והמאפים! גם נראה שממש כייף לשבת באחד הבארים לאכול. לנו לא יצא לעשות זאת לצערי.




מיץ תות ואננס ומאפה במילוי גבינה ותרד

אוכמניות טריות ביורו!!!

הפוגה מאוכל קטלאני:

Rosa negra- מסעדה מקסיקנית מגניבה. אני אכלתי בה סביצ'ה מאוד טעים, ובן זוגי אכל קאסאדיה עוף עם אננס ואמר שהיה מעולה. יש להם גם עסקיות שנראות מאוד משתלמות.

Da greco- מסעדה איטלקית מצוינת. גם "פנסי" כזו. הלכנו אליה ביום האחרון אחרי שמיצינו לחלוטין את כל ענין הטאפאסים ופירות הים. יש להם קטע ממש מגניב שאם אתה מזמין מנת פסטה השף מוציא צלחת קטנה (שהיא לא כזו קטנה...) נוספת לשולחן עם הפסטה שהזמנת כדי שאנשים נוספים יוכלו לטעום. אני הזמנתי ניוקי ברוטב עגבניות ובזיליקום (כי לא התחשק לי רוטב שמנת), ובן זוגי הזמין מנה מדהימה, רביולי ברוטב שמנת וכמהין- מנה מומלצת מאוד אם יוצא לכם להגיע לשם (ולמזלי יצאה לי צלחת קטנה עם המנה שלו גם :D)! בנוסף ראינו שיש להם תפריט טעימות אז זה יכול להיות מגניב, או שאפשר להזמין מנה שהיא שלושה סוגי פסטה הפתעה. אה, והכי חשוב! שאנחנו הגענו למקום, הדלת הכבדה הייתה סגורה וכמעט הלכנו, ואז ראינו שליד המשקוף יש פעמון שמבקש מהאורחים שמגיעים לצלצל בו, ואז פותחת המארחת את הדלת.




De Paula- מסעדת המבורגרים חמודה שמעוצבת ממש מגניב. בן זוגי מצא את המסעדה הזו שחיפש מקומות שאוכלים בהם מקומיים. אכן, המקום יחסית רחוק מההמון התיירותי (יותר קרוב לאזור של כיכר אספניה). המסעדה מציעה מספר המבורגרים עם תוספות מובנות שונות (וגם הלחמניה יכולה להשתנות בין סוג ההמבורגר שתבחרו). יש להם גם תפריט באנגלית. אני לקחתי את ההמבורגר הצרפתי שמגיע עם בצל מטוגן, גבינה כחולה (זה מה שקנה אותי בעצם) ורוטב קצת מתקתק. היה טעים, אבל אני מודה שאני לא כזה טיפוס של המבורגר אז קשה לי להתלהב מהקונספט. בן זוגי לקח המבורגר אחר (vila vila), וטעם גם את שלי ואמר ששלו יותר טעים וגם אמר שלדעתו זה המבורגר מעולה. אז אם אתם חובבי הז'אנר, ובא לכם גם להתנער קצת מההמון- זה המקום :)





ארוחת בוקר:

Croissanterie del Pi- אנחנו מצאנו את המקום הזה במקרה שהסתובבנו לנו בין הסמטאות בברצלונה. ראינו מקום עם מאפים מפתים, תור בכניסה ואמרנו- מחר בבוקר ננסה! ואז הלכנו, וניסינו וחזרנו לשם שוב (ושוב). המאפים מצוינים (מתוקים ומלוחים), גם הקפה- היה לי טעים (חשוב לציין שאני שותה מקיאטו, ככה שהקפה שלי חזק ועם מעט חלב). אבל אם אתם ישנים באזור כדאי לקפוץ לקפה ומאפה באחד הבקרים.

קונדיטוריה:

bubo- לפני שטסתי סימנתי לי כל מיני קונדיטוריות שארצה להגיע אליהן. בסוף הגעתי לאחת, וגם זה היה כי ראינו אותה בדרך במקרה. האמת- היה חביב, לא יותר מזה. אבל אולי זה בגלל שאני פחות בקטע של מוסים וקרמים. לקחנו פאי פירות אדומים שהיה אחלה אבל לא העיף אותי, וגם עוגת שכבות עם דקואז אגוזים וקרם אגסים- חביב, ומאפה בריושי עם תפוחים שדווקא היה מוצלח. לא חובה להגיע.




לסיכום- האוכל בברצלונה טעים אם מוצאים את המקומות הנכונים. (יש לי עוד מליון המלצות למקומות שהמליצו לנו אבל לא יצא לנו להגיע אליהם אז אין לי חוות דעת...). והחוק הראשון שאמרו לנו מספר אנשים (שגם חיים בברצלונה)- לא אוכלים במסעדות על הראמבלס!

בתאבון :)


יום שישי, 8 בספטמבר 2017

קציצות כרישה וקישוא אפויות

לפני כמה ימים העליתי פוסט, והזכרתי שם שבדיוק עברתי דירה, וסיפרתי על זה שאני מנסה לכייל את התנור בדירה.

והדבר הראשון שהכנתי הייתה ארוחת ערב קלילה ובריאה של קציצות (לביבות?) כרישה וקישוא.



מה שקרה בעצם זה שהייתי בסופר לקנות אוכל לבית החדש, ודחף בלתי נשלט גרם לי לקנות כרישה בלי שום רעיון של מה באמת לעשות איתה.

ובראש שלי (וגם באינטרנט מסתבר) רוב הדברים שכוללים כרישה זה קציצות או פשטידות/קישים.



אז בהיעדר ברירה (או רעיון טוב יותר), בחרתי להכין קציצות צמחוניות. והן יצאו מעולות! רכות רכות בזכות הקישואים, ומתקתקות בזכות הכרישה.

והן הולכות מצוין עם יוגורט/לבן/אשל :)



מצרכים לכ12 קציצות יחסית גדולות ושמנמנות
שתי כרישות בינוניות
שלושה קישואים בינוניים
ביצה
3 כפות קמח
מלח
פלפל
מעט שמן לטיגון
כרבע כוס מים
ספריי שמן, או שמן ומברשת

מה עושים בעצם?
שוטפים את הכרישה היטב, ופורסים אותה לעיגולים דקים (את החלק הלבן והירוק בהיר). מחממים ככף שמן במחבת (אפשר יותר, אני סתם התקמצנתי על הקלוריות). ומתחילים לטגן את הכרישה עד שהיא נהיית שקופה, בערך 20 דק'. לאחר עשר דק', להוסיף את המים שיעזרו לאדות ולרכך את הכרישה.

מגרדים את הקישואים בפומפיה (על הצד הגס), וסוחטים אותם היטב מכל הנוזלים.

מעבירים את הקישואים הסחוטים והכרישה המאודה לקערה. מוסיפים ביצה ושלוש כפות קמח. מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם. מערבבים לעיסה אחידה.

פורסים נייר אפיה על תבנית של תנור ומרססים במעט ספריי שמן (או מברישים מעט שמן). יוצרים קציצות ומסדרים אותן בתבנית. מרססים שוב עם ספריי שמן על הקציצות.
אופים בתנור בחומם מראש ל180 מעלות בין 30-40 דק' עד שהקציצות זהובות (וטעימות טעימות!)
מומלץ להגיש עם יוגורט/אשל/לבן אבל הן גם כל כך טעימות ללא כל תוספת.

יום ראשון, 3 בספטמבר 2017

עוגת שמרים מאצ'ה עם שוקולד לבן ואוכמניות

לפני שבוע עברתי דירה עם בן הזוג שלי. בדירה הקודמת היה לנו תנור שמאוד אהבתי, והכרתי וידעתי איך לעבוד איתו.



אבל בדירה החדשה יש תנור מובנה במטבח. ושהגעתי ךנסות להשתמש בו גיתי שיש לו תכניות ממש מוזרות ואני לא מבינה מה הציור של כל אחת מהתכניות אומר.. וגם למה אין הוראות לדגם של התנור הזה באינטרנט?!

מוסיפים את אבקת המאצ'ה

אז התחלתי לנסות לכייל את התנור.

בצק כל כך רך ונח לעבודה

הדבר הראשון שהכנתי היו קציצות כרישה וקישוא אפויות (שאני מבטיחה להעלות לפה את המתכון שלהן כי הן יצאו מעולות).




אבל, גם קניתי מאצ'ה לא מזמן ונורא רציתי להשתמש בה. אז החלטתי להכין עוגת שמרים מאצ'ה. וגם היו לי אוכמניות קפואות בפריזזר אז היה קל להחליט לשלב בין השניים. ואז צירפתי לחגיגה שוקולד לבן, ולא נעים לי להתרברב אבל יצא פשוט מדהים!


הבצק יצא מעולה וכל כך רך ופלאפי!!!


השילוב של השוקולד הלבן המתוק (שבדר"כ מתוק לי מידי), עם החומציות של פירות היער היה מצוין. ובגדול רציתי לאכול את כל התבנית, אבל יש קונספט של שנאה עצמית שמנע ממני לעושת את זה :)


אז בלי להכביר במלים- הנה המתכון!

המתכון לבצק מבוסס על המתכון הזה.

מצרכים:
לבצק:
250 גר' קמח (בערך כוס ושלושת רבעי)
5 גר' שמרים יבשים (כפית מעט גדושה)
40 גר' חמאה
100 מ"ל חלב קר
40 גר' סוכר (קצת פחות מרבע כוס)
2 חלמונים
רבע כפית מלח
2 כפיות מאצ'ה

למילוי:
100 גר' שוקולד לבן
אוכמניות (או כל פרי יער אחר)

מעט חלב להברשה

לסירופ סוכר:
רבע כוס סוכר
רבע כוס מים

מעט שוקולד לבן לקישוט

אז מה עושים בעצם?
בקערת מיקסר עם וו לישה מערבבים את הקמח, הסוכר, השמרים והמאצ'ה.
ממסים את החמאה ומערבבים אותה יחד עם החלב הקר. מוסיפים את תערובת החלב והחמאה לתערובת הקמח.
מוסיפים שני חלמונים ומתחילים לערבל על מהירות איטית. 
שהבצק מתחיל להתגבש מוסיפים את המלח.
לשים כעשר דקות במהירות בינונית-מהירה.
מכסים את הקערה במגבת נקיה או ניילון נצמד ונותנים לבצק לפתוח כשעה במקום חמים.

מרכיבים את העוגה:
מרדדים את הבצק למלבן.
ממסים את השוקולד הלבן במיקרו (זהירות, שוקולד לבן הוא מעצבן ונשרף בקלות. תנו לו 15 שניות וערבבו. ואז עוד 15 שניות וערבבו. לי לאחר 30 שניות השוקולד כבר נמס), או בבן מארי.
מורחים את השוקולד הלבן על מלבן הבצק, ומפזרים את פירות היער מעל.
מגלגלים לרולדה וחותכים לשבלולים. את השבלולים מסדרים בתבנית. מכסים בניילון נצמד ונותנים להם לתפוח עוד כ20 דק'.

מברישים את העוגה במעט חלב. אופים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות בין 15-20 דק'. (תבלוי בתנור, תתחילו לבדוק את העוגה כבר אחרי 15 דק').

בזמן שהגוה בתנור מכינים סירופ סוכר של עצלנים- שמים בכוס רבע כוס סוכר ורבע כוס מים וממסים את הסוכר במיקרו, עד שמתקבל סירופ. (אפ אתם לא עצלנים כמוני אפשר לעשות את זה בסיר קטן על הגז)

שהעוגה יוצאת מהתנור מברישים אותה בסירופ הסוכר.

ניתן להמיס מעט שוקולד לבן, ובזרת מזלג לקשט אותה בפסי שוקולד דקים.

הערות:
# במקום שני חלמונים ניתן להשתמש בביצה אחת שלמה. אני השתמשתי בשני חלמונים בגלל טעות, ואני אני חושבת שהשומן מהחלמון הנוסף ממש הוסיף למרקם הפלאפי של העוגה בסוף
# אפשר להשתמש בכל פרי יער שרוצים
# בסופו של יום הטעם של המאצ'ה פחות מורגש ממה שחשבתי שהוא יהיה. ניתן להוסיף כפית נוספת להעצמת הטעם. או להשמיט את המאצ'ה לחלוטין.
# עריכה 5.9.17- ידיד שלי טעם אתמול מהעוגה ואמר שממש מרגישים את הטעם של התה הירוק, כלומר המאצ'ה. אז אולי שתי כפיות זה מספיק ואני הבעייתית :)

זה מושלם!!!