יום שישי, 27 בדצמבר 2013

עוגת תפוזים וקוקוס

זוכרים שלפני שבועיים הייתה פה סערה מטורפת ואי אפשר היה לצאת מהבית? כן? או שזו רק אני שלא מדחיקה את זה ובאמת אוהבת את החורף?
הריח של הגשם, ההתכרבלות בשמיכה צמרירית עם משקה חם, הסוודרים שמתחפרים בהם, המגפיים. כייף!
מה, לא?..


אז.. אממ.. כן.. בכל מקרה, אז בסופ"ש הגשום הזה הכנתי מה שמרגיש לי כמשהו שמתאים לחורף [נכון גם הכנתי כבר מתכון חורפי, בעיני לפחות, לאגוזים מסוכרים], כי הוא מכיל תפוזים, שלגמרי פירות חורפיים בעיניי.



אבל מצד שני, כל המהות של העוגה הזאת נתפסת קצת כקייצית. היא צהבהבה, וקלילה וכייפית. אבל!! הנה, מצאתי עוד סיבה שהיא מתאימה לחורף- הולכת מצויין ליד תה. [וגם לא.]


והקוקוס. הקוקוס מעניק לעוגה עסיסיות נהדרת. [ואני בכלל לא מתה על קוקוס.. אבל הוא כל כך לא משתלט]



ואני גם החלטתי להוסיף זיגוג לעוגה. טוב, לפחות לאחת מהן :)



אז ככה, עוגת תפוזים עם קוקוס. המתכון נלקח מפייספוד [תודה לאמא שמצאה לי את המתכון הנהדר], עם תוספות שלי.

מצרכים [ל-2 עוגות בתבניות אינגליש קייק]:
3 ביצים
כוס מיץ תפוזים [רצוי בעיני סחוט טרי, אני קיבלתי כוס מ3 תפוזים בערך]
כוס שמן
כוס סוכר
כוס וחצי קמח תופח
חצי כוס שבבי קוקוס טחון
גרידה מחצי תפוז

לזיגוג [שמספיק לעוגה אחת]:
5 כפות אבקת סוכר
2 כפות מיץ תפוזים

מה עושים בעצם?
מקציפים יחד את הביצים והסוכר.
מוסיפים גרידה, שמן, מיץ תפוזים, קוקוס וקמח תופח, ובוחשים עד שהתערובת אחידה.
משמנים שתי תבניות אינגליש קייק [אני עשיתי זאת עם ספריי שמן]. ממלאים כל תבנית עד חצי הגובה [אל דאגה, העוגות תופחות נהדר בתנור]. ואופים כ-50 דק' בתנור שחומם מראש ל180 מעלות.
לאחר שהעוגה הצטננה מעט [לא חייב לגמרי], מערבבים אבקת סוכר עם מיץ תפוזים ליצירת הזיגוג ומורחים מעל העוגה.



יום שבת, 14 בדצמבר 2013

אגוזים ושקדים מסוכרים

אם הייתי צריכה לתאר את הפוסט הזה הייתי מתארת אותו כ:
1. פוסט חורף
2. פוסט בזק



למה פוסט חורף? כי האגוזים המקורמלים/ מסוכרים האלו הולכים מצויין בלילות חורף קרים עם יין חם [שהכנתי כזה אתמול והיה מעולה, אולי אני צריכה להעלות גם מתכון לזה], או סיידר חם עם יין, או תה.



למה פוסט בזק? כי זה מתכון קצרצר וקליל שהכנתי במהירות לפני כמה ערבים.



בואו נהנה מהחורף :)

מצרכים:

חצי כוס פקאנים לא קלויים
חצי כוס שקדים לא קלויים
חצי כוס סוכר חום כהה [דחוסה]
רבע כוס סוכר חום דמררה
רבע כפית קינמון
מעט מים

מה עושים בעצם?

מחממים תנור לכ-200 מעלות.
מרטיבים את האגוזים והשקדים ומפזרים על תבנית עם נייר אפיה.
מערבבים את הסוכרים והקינמון ושופכים על האגוזים והשקדים הרטובים.
מכניסים את התבנית לתנור ומערבבים מידי כמה דקות. כעבור 10 דק' ו30 דק' מתחילת האפיה אני הוספתי מעט מים [כשמינית כוס בערך בכל פעם] לתבנית כדי להמיס קצת את הסוכרים וערבבתי.
כל האפיה לוקחת כ-45-50 דק', עד שהאגוזים והשקדים נהיים קראנצ'יים.
מקררים מעט לפני האכילה כדי שהלשון לא תשרף מהקרמל הרותח :)



הערות:
ניתן להשתמש באיזה סוג אגוזים שרוצים- לוז, בוטנים, קשיו.. תתפרעו.
ניתן להמיר את כמות הסוכר לאיזה סוג סוכר שתרצו- הכל חום כהה, דמררה, לבן..
הכמות היא לא מאוד גדולה, אבל אתם יכולים להגדיל את הכמויות בהתאם.


יום שני, 2 בדצמבר 2013

סהרונים במילוי פיסטוק וחלבה

הידעת?
הפיסטוק גדל על עץ שנקרא אלת הבטנה [ולא אלת הפיסטוק כמו שהיינו מצפים..]. הפרי שלו הוא בית גלעין ומה שאנחנו אוכלים זה בעצם הזרע.
<פינת הידעת זו מוקדשת למרצה האדיר שלימד אותי בוטניקה בתואר הראשון>


ועוד פריט מידע חשוב על פיסטוק- הוא חומר הגלם הנבחר לחודש הזה בפרויקט הבלוגרים של מנטקה- "כחומר ביד הבלוגר".


נורא רציתי להכין סהרוני פרסבורגר [=בצק שמרים פריך] כבר מלא זמן.. והם לרוב ממולאים בפרג או אגוזים. ואז שהוכרז הפיסטוק כחומר הגלם, חשבתי שזה יכול להיות טוויסט מעניין לסיפור. כמה פיסטוק כבר שונה מאגוזי מלך? 


טוב, ממש שונה, נכון. לפחות מבחינת צורה, טעם וצבע. אבל מבחינת מרקם ואחוזי שומן? די דומה אם אתם שואלים אותי.

פיסטוק טחון
ועכשיו, וידוי- אמרתי שתכננתי להכין בצק פרסבורגר, נכון? אז כן.. מצאתי מתכון של מיקי שמו באתר של "על השולחן" שנראה מבטיח. ו.. ניסיתי, אבל משהו כנראה השתבש בדרך.. לא בטוחה מה. אבל בגדול הבצק עצמו יצא בצק פריך בלבד. ולא הבצק הפרסבורגרי שאני מכירה. אני לא אשקר לכם.. זה די ביאס אותי.. ואל תשפטו אותי, אבל לא היה לי זמן לנסות להכין שוב, ולכן הסהרונים הגיעו לאנשים במצב הזה. ומסתבר שאנשים ממש אהבו אותם. כאילו, ממש. חברים, אנשים מהעבודה, משפחה. מישהו [היי אבא] אפילו אמר שזה אחד הדברים הכי טעימים שהכנתי עד היום. 

עם סוכר וחלבה
ולכן כאן אני אביא את המתכון בתור בצק פריך בלבד.. מינוס השמרים כלומר..

לאחר הוספת ביצה וחלבון- לא מאוד פוטוגני...
אהה.. כן.. ויש פה חלבה איפה שהוא. נכון. אז שהתחלתי להכין את המילוי נזכרתי שחלבה ופיסטוקים הולך נהדר היחד, וחלבה זה משהו שיש אצל ההורים שלי בדרך קבע [כן, אני אופה אצל ההורים! בתנור האמיתי.. טוסטר אובן זה מבאס :( ]. אז החלטתי שזה יכנס למילוי בתור גחמה של רגע.
וכך היה!


אז קבלו אותם- סהרונים במילוי פיסטוק חלבה- כ50 חתיכות בערך- כתלות בגודל הסהרונים שתכינו.


מצרכים:
לבצק:
1 ביצה + 1 חלמון
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב
90 גרם (3/4 כוס) אבקת סוכר
300 גרם חמאה רכה
1/2 כפית מלח

קליפה מגוררת מ-1/2 לימון
560 גרם (4 כוסות) קמח

למילוי:
200 גר' פיסטוקים קלופים לא קלויים
1 ביצה+ 1 חלבון
3/4 כוס סוכר
1 כוס חלבה מפוררת

מה עושים בעצם?

מתחילים בלהכין את הבצק- מערבלים יחד ביצה, חלמון, חלב, אבקת סוכר, קליפת לימון, חמאה ומלח כ-2 דקות בקערת מיקסר עם וו גיטרה. מוסיפים קמח ומערבלים כ-3 דקות נוספות במהירות בינונית, עד שמתקבל בצק אחיד וחלק. מעבירים למקרר לשעתיים בערך [אפשר קצת לקצר, עלי].

בנתיים מכינים את המילוי- טוחנים פיסטוקים במטחנת תבלינים די דק [אני מאמינה שאפשר גם במעבד מזון]. מוסיפים את הסוכר והחלבה המפוררת ומערבבים. מוסיפים את הביצה והחלבון ומערבבים.

מכינים את הסהרונים- מרדדים את הבצק דק. חותכים משולשים וממלאים בחלק הרחב את הסהרון בעזרת שתי כפיות. מגלגלים ויוצרים את צורת חצי הסהר. מעבירים לתבנית, מברישים מעל ביצה טרופה ואופים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות כ15-20 דקות, עד שהסהרונים זהובים.

ולעוד מתכוני פיסטוק נהדרים של בלוגרים שמשתתפים בפרויקט- הכנסו לפה



יום שישי, 29 בנובמבר 2013

לביבות תפוחי עץ

חג חנוכה שמח אנשים!
זה החג שצריך להקרא חג האוכל המשמין [בערך כמו כל חגי ישראל..]. עד כה אכלתי סופגניה קטנה עם ריבה ועוד חצי סופגניה קטנה עם ריבת חלב. שזה נראה לי מכובד.. אבל אכלתי בערך מליון לביבות תפוחי עץ.





זה פשוט נהדר, חומר גלם לביבתי שכבר מתוק מטבעו [כן, אני יודעת שיש בטטה, אבל כולם מכינים בטטה, גם אני הכנתי לביבות בטטה להדלקת נרות שנה שעברה], ואני לא כזה מתה על לביבות מתפוחי אדמה.


חג שמח!

הכנתי את הלביבות האלה גם מתפוחי גראנד סמית' וגם מתפוחי פינק ליידי. אהבתי יותר את הפינק ליידי, אבל כל תפוח טיפה חמצמץ יזרום. וממש קל להכין אותן.

מתחילים בלגרד את התפוחים.




ואז סוחטים מהם את כל הנוזלים.


תפוחים שנסחטו

מוסיפים ארבעה מרכיבים פשוטים- ביצה, קמח, סוכר וקינמון.




ומטגנים במעט חמאה.




נהדר.

אולי אפשר גם לאפות לא ניסיתי. אם אתם מנסים ויש לכם תובנות אני אשמח לשמוע. חג שמח :)

מצרכים לכ-9 לביבות:

3 תפוחי עץ
1 ביצה
רבע כוס קמח
1 כף סוכר
רבע כפית קינמון [או יותר לפי טעמכם האישי]

מה עושים בעצם?
מקלפים את התפוחים. מגרדים את התפוחים בפומפיה גסה- כלומר בחורים הגדולים יותר ולא הדקים. סוחטים את כל הנוזלים. מוסיפים ביצה, קמח, סוכר וקינמון ומערבבים. מלבבים לביבות ומטגנים במעט חמאה. 

ככה פשוט. בערך רבע שעה עבודה בסך הכל.




הערות:
#ניתן לטגן גם בשמן צמחי, אבל אני אוהבת את איך שהסוכר והקינמון מתקרמלים קצת עם החמאה.. זה נותן טעם שונה.
#כמו שאמרתי- אם אתם רוצים לאפות- תנסו וידעו אותי איך עובד :)
#לאמיצים שביניכם- ניתן להוסיף לתערובת אגוזים קצוצים או חמוציות. זה יכול לעבוד נהדר.

יום רביעי, 20 בנובמבר 2013

ג'ינג'יות- חיתוכיות חמאת בוטנים

המצב קשה אם החלטתי לאפות בדירה שוב. זה רק אומר שמלא זמן [שבוע וחצי..] לא עשיתי זאת וממש היה לי חשק.


אז חשבתי-מה יכול לסבול מטבחוני הקטנטן והטוסטר אובן שלי?
בראוניז חמאת בוטנים! שרציתי להכין כבר מלא זמן.
וברצינות- המתכון הזה כולל זמן אפיה לוקח כולו 40 דקות. זה פינאטס! [כן, זה נאמר לחלוטין בכוונה :P ]


עכשיו בואו נחזור רגע למונח "בראוניז חמאת בוטנים". כל הרעיון מאחורי הבראוניז זה שהן בעצם.. טוב.. חומות.
וזה לא חום. טוב.. חום בהיר. אבל זה לא חום! הרי במכינים בראוניז משוקולד לבן הן "בלונדיז".
אז אם שוקולד לבן הן בלונדיניות, ושוקולד מריר הן ברונטיות- חיתוכיות חמאת הבוטנים נועדו להקרא ג'ינג'יות.

לפני
אחרי
 ומי שרוצה בראוניז שוקולד, עם שמץ של חמאת בוטנים, מוזמן למצוא אותן פה.


אז קבלו אותן- חיתוכיות חמאת בוטנית מהירות וטעימות ממתכון שנרקם אתמול בערב.

מצרכים:

100 גר' חמאה
5 כפות גדושות חמאת בוטנים
1 כוס סוכר
2 ביצים
חצי כפית אבקת אפיה
1 כוס קמח
100 גר' שוקולד מריר

מה עושים בעצם?

ממסים יחד חמאה וחמאת בוטנים [אפשר בסיר קטן על הגז, או במיקרו- כמו שאני עשיתי]. מוסיפים סוכר וביצים ומערבבים לבלילה אחידה. מוסיפים את אבקת האפיה והקמח ומערבבים רק עד להטמעה.
קוצצים את השוקולד המריר [או משתמשים בשוקולד צ'יפס], מוסיפים לתערובת ומערבבים.
יוצקים לתבנית, ואופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ22-25 דק'.



הערות:
#העיסה לפני האפיה יוצאת די מוצקה, שזה לא מאוד בראוני-לייק. אבל התוצאה הסופית יוצאת בסדר גמור. [דאגתי שראיתי את זה, כבר דמיינתי איך אני זורקת את כל התבנית לפח.. אבל יצא אחלה אחרי אפיה].
# אני השתמשתי בחמאת בוטנים צ'אנקי. לדעתי זה מגניב כי זה מוסיף גם את חתיכות הבוטנים. אבל אם אתם ממש אנטי- לכו על חלקה.

יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

עוגיות שוקולד רכות

מכירים את העוגיות האלה שקונים במאפיה בסופר? הגדולות, הרכות, עם הגושי שוקולד בפנים?




לזה ניסיתי להגיע. אז חיפשתי מתכון. חיפשתי וחיפשתי. ולבסוף מצאתי מתכון שתפס את עיני, מתכון של אורן גירון שהתפרסם בנענע10.





כן, אני יודעת שהתמונה הפוכה ב90 מעלות..
אז אם נקפוץ ישר לסוף- העוגיות בהחלט יצאו רכות, אבל יותר פאדג'יות ממה שרציתי, ופחות דומות לעוגיות הסופר המדוברות. לא שזה רע. העוגיות מעולות [טוב, מה כבר יכול להיות רע שרוב המאסה שמרכיבה את העוגיות היא שוקולד?]. וגם, העוגיות שאני הכנתי הרבה יותר קטנות. מעוגיות הסופר וכנראה גם מהעוגיות שהכין אורן גירון.









המתכון שניתן על ידיו מספיק ל25 עוגיות במשקל 20 גר' כל אחת.
אני לא שקלתי את העוגיות שלי. אבל כן הכפלתי כמויות מראש כי אמרתי- 25?? זהו? למי אני אחלק *רק* 25 עוגיות?\




אז הכפלתי כמויות, והעוגיות שלי, כפי שהזכרתי כבר, יצאו יחסית קטנות וקיבלתי 79 עוגיות. כן כן. 79. עוגיות. 





אבל יש בעיה ממש גדולה עם העוגיות האלה. לא ניתן להפסיק לאכול אותן. כנראה בגלל שהן כל כך רכות, ונמסות בפה. ותוך שני ביסים סיימת עוגיה. אז טועמים עוד עוגיה. ושוב-נמס-בפה-עוגיה-נגמרת-תוך-שני-ביסים-אני-אקח-רק-עוד-אחת. וזה מעגל אכזרי [אכזרי!] שחוזר על עצמו. אז תעשו לעצמכם טובה, ופשוט תכינו עוגיות גדולות יותר! [לא מה שציפיתם שאני אגיד, אה??]



אז המתכון הוא של אורן גירון במקור ונלקח מפה, עם שינויים קטנטנים שלי [סוכר חום במקום לבן, תמצית וניל במקום קפה..]




חומרים [ל-79 עוגיות קטנות]:
320 גר' שוקולד מריר [!!!]
120 גר' חמאה
2 ביצים
80 גר' חלבון [בערך שני חלבונים מביצים גדולות]
100 גר' סוכר חום
200 גר' קמח
4 גר' אבקת אפיה
כפית וחצי תמצית וניל
קורט מלח
200 גר' שוקולד לבן קצוץ [או שוקולד לבן צ'יפס]

מה עושים בעצם?
ממסים יחד חמאה ושוקולד. לאחר שהכל נמס ואחיד, מצננים.
מערבבים יחד את הביצים, חלבון, סוכר ותמצית וניל. מוסיפים לתערובת השוקולד לאחר שהצטננה מעט ומערבבים לתערובת אחידה.
בקערה נפרדת מערבבים קמח, אבקת אפיה ומלח, ומוסיפים לתערובת השוקולד והביצים. מערבבים רק עד להטמעה של כל החומרים.
קוצצים את השוקולד הלבן לחתיכות גסות, מוסיפים לתערובת ומערבבים. [שוב- ממש מעט].

נותנים לנוח שעה בטמפ' חדר.
יוצרים כדורים אחידים ע"י שתי כפיות או כף גלידה קפיצית, ואופים כ8-9 דק' בתנור שחומם מראש ל170 מעלות.

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

טרייפל קפה

טוב, זה ממש מרגש.
בלוגי הצעיר משתתף בפרויקט הבלוגרים של אתר מנטקה "כחומר ביד הבלוגר" [<--- עוד כעשרים מתכונים מבלוגרים מוצלחים פה!] בפעם הראשונה! [יאייי!]




התלבטתי ממש הרבה זמן אם להצטרף או לא, ולבסוף החלטתי שכן, אני רוצה! 
וקצת פספסתי את אתגר הבירה שהיה, וזה חבל, כי בירה! אבל זה עוד הרבה לפני שהיה לי את הבלוג בכלל..
אבל החודש נכנסתי לחומר גלם שנראה די פשוט, אבל מסתבר שמאתגר- קפה.
ובתור מישהי שעבדה בקונדיטוריה מדהימה במשך ארבע שנים בערך [בתור ברמנית קפה (כן נו, בריסטה), ולא בתור קונדיטורית], אני יודעת להעריך קפה טוב וקינוח טוב עוד יותר שבא לידו. ופה? פה אני צריכה לשלב את שני הדברים לאחד!


קפה שהכנתי בימיי בקונדטוריה. סתם רציתי להתלהב :)
התלבטתי ממש הרבה מה להכין, וגם הצקתי לכל החברים שמסביבי- איזה קינוח קפה הייתם רוצים לאכול? [בכל זאת, אתגר ראשון שאני משתתפת בו]. וידעתי טוב מאוד מה אני לא רוצה להכין. אני ממש טובה בלדעת לשלול דברים, הרבה יותר מתקשה בלהחליט מה לעשות. 

דבר אחד היה לי ברור- אני רוצה להשתמש בבייליס בקינוח שלי. למה בייליס אתם שואלים? כי אייריש קרים הוא שילוב מושלם של משקה שמכיל וויסקי, שמנת ו-קפה! לחלוטין משקה קפה מוצלח. לא לא, אל תתנו לי את מבט הקלואה והואן גוך דאבל אספרסו שלכם. לא שיש לי בעיה איתם חלילה, להפך. אבל אייריש קרים התיישב לי מושלם במחשבות על הקינוח שלי. 



אז מה החלטתי לעשות עם הבייליס בסופו של דבר? גנאש ביילס. והאמת- האייריש קרים שדרג את הגנאש לחלוטין. והגנאש יצא במרקם קרמי מדויק שמתאים לקינוח כזה בכוס.



השלב הבא הוא- מה בא על הגנאש הזה? אז אוריאו, בתור עוגיה שהולכת עם קפה באופן מושלם נראתה כמו הרכיב הנכון ליצור איתו את הקונטרסט המרקמי של הטרייפל. 


לפני שבירה

אחרי שבירה

ולבסוף- מלמעלה למעלה, על הכל- קצפת קפה, שגם לה, מלבד הקפה, הוספתי ליקר קפה אחר.




אני שמחה לומר שההתלבטויות הסתיימו בהצלחה. שלושת השכבות הלכו ממש טוב יחד. חברה שלי גם הוסיפה ואמרה ששלושת השכבות יותר טעימות יחד מכל אחת מהשכבות בנפרד. אבל אני בעד כל אחת מהשכבות בנפרד גם סתם ככה. בעיקר הגנאש בייליס. התאהבתי בו. [שמים לב? כבר הזכרתי שאייריש קרים זה נהדר?]




אז בלי הרבה פטפוטים [כלומר, מעכשיו]- המתכון:

חומרים:

לגנאש בייליס:
מיכל שמנת מתוקה [250 מ"ל]
200 גר' שוקולד מריר
כף סוכר
2 כוסות של שוט של בייליס [או כל אייריש קרים אחר]

לשכבת עוגיות האוריאו- כ12 עוגיות

לקצפת קפה:
מיכל שמנת מתוקה [250 מ"ל]
כפית וחצי קפה נמס
חצי כוסית של שוט של ליקר קפה לטעמכם [לא חובה]
חצי חבילה אינסטנט פודינג וניל

אז מה עושים בעצם?
להכנת הגנאש- מביאים שמנת מתוקה להרתחה, שופכים אותה מעל לשוקולד המריר, נותנים לשוקולד להתרכך כ-2 דקות בערך ואז מערבבים לתערובת הומוגנית, מוסיפים כף סוכר [לא חובה, לפי הטעם] ואת האייריש קרים.
מחלקים את האייריש קרים לכוסות ההגשה ומכניסים למקפיא לכחצי שעה-שעה [או למקרר אבל אז צריך לחכות יותר עד שהגנאש יתמצק]
בנתיים שוברים את העוגיות. הדרך הכי קלה לעשות זאת זה להשאיר את רביעיית העוגיות שמגיעות בכל חבילה ולשבור אותן עם פטיש שניצלים שהן עדין סגורות.
לאחר שמוציאים את הגנאש מהקירור מפזרים שכבה של עוגיות אוריאו מפוררות עליו.
מכינים את קצפת הקפה
מקציפים יחד מיכל שמנת מתוקה עם חצי חיבלה של אינסטנט פודינג וניל,הקפה הנמס והליקר [ממסים את הקפה הנמס בליקר הקפה] עד שמגיעים לקצפת יציבה. 
מזלפים את הקצפת מעל לעוגיות האוריאו.
שומרים בקירור, רצוי בקופסא סגורה, או עטוף בניילון נצמד.




הערות:
# מי שאוהב טעם קפה דומיננטי יותר יכול להוסיף כפית קפה נמס/ חצי מנה אספרסו גם לגנאש הבייליס.
# אה, וכמובן שניתן להחליף את הקפה הנמס באספרסו. וניתן לוותר גם על הליקר בקצפת. אבל- ממש ממליצה להשאיר את האייריש קרים בגנאש, אבל כאן אני מוכנה להתגמש ולהחליף במשקה הקפה האלכוהולי האהוב עליכם. ואם אתם לא אוהבים אלכוהול, אז הוסיפו כמות זהה של שמנת במקום הליקר כדי להגיע למרקם הנכון.
# הקינוח ממש מוצלח כקינוח אישי בכוס, וניתן לשחק עם כמות כל אחת מהשכבות לפי טעמכם האישי. 
# ומי שפספס למעלה- הכנסו לראות את שאר המתכונים של החברים באתגר הקפה פה!


תמונה שצילמתי מהטיול שלי לברלין מלפני חודש, באחד מבתי הקפה שביקרתי בהם שם. לדעתי זו תמונה שלחלוטין תואמת את רוח הפוסט :)
וכן, אני שותה אמריקנו..

מקווה שהיה פוסט מעורר :)