יום שני, 26 באוגוסט 2013

פיצה חברים, פיצה!

להיות סטודנטית מחוץ לבית של ההורים מוציא את כל הצדדים העצלים שבי. למי יש כח לבשל אוכל שאפשר לקנות בקפיטריה, להזמין אוכל או לצאת לאכול בחוץ [דבר שבמהרה הופך ללצאת לפאב ולשתות בירה במקום לאכול]?
אנחנו ממש טובים בלהזמין אוכל. בדר"כ זה פיצה, או סושי. לפעמים אנחנו מתפרעים ומכינים שקשוקה.
אבל אתמול- אתמול התפנקנו.
לא התאפקתי, ולקחתי ביס לפני התמונה. 

אני לא בטוחה איך זה התחיל. כנראה שישבנו ושתינו איפשהו. ואז דיברנו על ללכת לראות את מטר הפרסאידים שהיה ממש לא מזמן [אגב- מהמם]. ואז איכשהו דיברנו על לעשות ערב פיצה. ולא להזמין לשם שינוי.

אז ידיד שלי ואני קפצנו על המציאה. וכך זה קרה שנפגשנו בערך שניים עשר אנשים לערב של השמנה הדדית.

אני חייבת לציין שהיה ממש מוצלח.

הבצק- יצא נהדר. וגם הייתה לנו אבן לתנור שעליה אפינו את הפיצה, אז הוא קיבל מעין קראסטיות טעימה כזו בתחתית.
אחרי לישה, לפני התפחה
אחרי התפחה
מחלקים את הבצק, ויוצרים כדורים

הרוטב- אמנם המתכון המקורי נלקח ואליו הוספו עוד כמה דברים, אבל הרוטב יצא ממש טעים. 

הרוטב מצטמצם לו
גם הוספנו עלים טריים של בזיליקום על כל פיצה שלגמרי שדרגו את הטעם.

פיצה ראשונה לערב

והתוספות? טוב, פשוט עשינו מה שבא לנו.

מותר להשתטות קצת לפעמים [המשפט הזה מוכר לי מאיפהשהוא..]


אני נורא אוהבת אננס על פיצה. ועל זה לשים צ'ילי, או טבסקו. אז לא יכולתי לוותר על ההנאה הצרופה הזו.

אננס ובטטה [שבושלה קודם במים חמים]. מוצלח

מקילו קמח, יצאו לנו לבסוף 4 פיצות בגודל בינוני.

בשתיים האחרונות בכלל התפרענו והחלטנו שאנחנו מוסיפים גבינה לשוליים. זה התקבל באהבה רבה אצל קהל האוכלים [כל אלה שלא התבשלו איתנו במטבח...].

קראסט מלא בגבינה, מישהו?
היה מגניב. היה טעים. היה כייף.

תנסו :)

Down to business:

מתכון לבצק:
1 קילו קמח
600 מ"ל מים
רבע כוס שמן
כף מלח
כף סוכר
כף שמרים יבשים

מתכון לרוטב:
קופסא עגבניות מרוסקות
מלח, פלפל, סוכר, אורגנו, שמן זית ושום- לפי הטעם
**בצל
**2 עגבניות טריות

עוד דברים טובים:
גבינה צהובה מגוררת [כמובן]
בזיליקום
בולגרית
פטריות
תירס
זיתים
בטטה
חצילים
אננס (!!!)

אז מה עושים בעצם?
מתחילים עם הבצק, כי הוא צריך לתפוח. מכניסים את כל החומרים לקערה [כן כן, הכל בבת אחת], ומתחילים ללוש. צריך ללוש לפחות עשר דקות כדי לפתח את הגלוטן שבבצק. [אם נח לכם יותר, אחרי שהעיסה התגבשה כדאי לעבור ללוש על השיש או שולחן עבודה ולא בקערה]. במקרה הצורך להוסיף עוד קצת נוזל או קמח. הבצק אמור להיות רך, אבל לא דביק.
לאחר הלישה, מחזירים את הבצק לקערה, מכסים במגבת נקיה, ושמים במקום חמים, לתפוח למשך שעה.

עוברים לרוטב. בעקרון- במתכון המקורי אין את העגבניות החיות והבצל. אבל מכיוון ששניים עשר אנשים צריכים להיות מרוצים- זה מה שהיה, והאמת שיצא מוצלח. אז מטגנים את הבצל. בנתיים טוחנים את כל המרכיבים [כולל העגבניות המרוסקות והעגבניות החיות]. אחרי שהבצל מטוגן מעבירים פנימה את כל העגבניות וחומרי הטעם ונותנים להצטמצם במשך רבע שעה- 20 דקות, ולאחר מכן טוחנים שוב כדי שלא יהיו חתיכות בצל. [אנחנו עשינו את זה עם בלנדר מוט]

אחרי שהבצק תופח והרוטב מוכן- חותכים את הבצק לכמות הפיצות הרצויות [יותר חתיכות=יותר קטן] ויוצרים כדורים. כל כדור פותחים [בידיים או עם מערוך] לגודל הרצוי, מכסים ברוטב, מפזרים עלי בזיליקום באופן רנדומלי, מכסים בגבינה מגוררת ושלל תוספות.

אופים על חום גבוה [250 מעלות] למשך 10 דק' או עד שהפיצה משחימה והגבינה מבעבעת. [אנחנו אפינו על האבן אז יצא ממש מהר]

תזמינו חברים, ותהנו! :)











יום שבת, 17 באוגוסט 2013

בראוניז עם סווירלס של חמאת בוטנים

אני לא אוהבת דברים מסובכים מידי. 
מה אני כן אוהבת? שוקולד. ובמבה. כנראה בבחירה בין שניהם אלך על הבמבה [אל תשפטו אותי].
ומה יותר פשוט ושוקולדי מבראוניז?.. וכדי להתחבר לצד המלוח, וכי זה הולך כל כך מושלם ביחד שזה כואב- סווירלס של חמאת בוטנים.


את המתכון לקחתי מהספר הזה:



ממנו לקחתי מתכון בסיסי לבראוניז וקצת שיניתי את כמויות הקמח, כי אני אוהבת את הבראוניז שלי קצת פאדג'יים יותר, והוספתי את חמאת הבוטנים.

אז מה עושים?
מחממים חמאה חתוכה לקוביות ושוקלד מריר על אש נמוכה עד שהם נמסים.

מורידים מהאש ומוסיפים סוכר.



מוסיפים 4 ביצים, אחת אחת, וערבוב לאחר כל הוספה. מוסיפים תמצית וניל וקמח ומערבבים. ממש מעט. רק עד שהקמח נטמע בבלילה.



שפכים את הבלילה לתבנית.



ואז מגיע החלק הכייף. חמאת הבוטנים! אני חיממתי במשך עשר שניות את חמאת הבוטנים במיקרו, כדי שתהיה נוזלית יותר וקלה לעבודה. [למרות שכל כך חם שגם ככה היא הייתה יחסית רכה..]



ואז שמתי גושים של חמאת בוטנים בבלילה ושיחקתי עם סכין כדי ליצור את הסווירלס הכיפיים האלה :)



באמת שזה לא יכול להיות פשוט יותר.




So, down to business:

מצרכים:

200 גר' חמאה
125 גר' שוקולד מריר
4 ביצים [L]
כפית תמצית וניל
כוס סוכר
3/4 כוס קמח
קורט אבקת אפיה [לא חייב]
2 כפות חמאת בוטנים

מה לעשות בעצם?
מחממים תנור ל180 מעלות.
מחממים את החמאה והשוקולד המריר בסיר בינוני על אש קטנה עד שהם נמסים. מורידים מהאש. מוסיפים את הסוכר ומערבבים. מוסיפים את הביצים, אחת אחת, ומערבבים לאחר כל הוספת עד להטמעה של הביצה בבלילה. מוסיפים את תמצית הוניל ומערבבים. מוסיפים את הקמח ומערבבים, ממש ממש קצת, רק עד שכל הקמח נטמע בבלילה, ולא יותר מזה.
שופכים את הבלילה לתבנית של 23X30.
מחממים חמאת בוטנים ל10 שניות במיקרו. מפזרים בגושים על הבלילה בתבנית ויוצרים את הסווירלס עם סכין.
אופים למשך 25-30 דק'. [המתכון אומר 25 דקות, אבל אצלי ב25 דקות הם היו עדיין קצת אנדרקוקד אבל אני מניחה שזה תלוי תנור]. מוציאים, מצננים, חותכים ומתענגים על המתוק מלוח הזה.

{בעקרון, בבראוניז יש אגוזים. אני אישית לא סובלת אגוזים בבראוניז שלי, זה מבאס לי את כל הנימוחות. אבל אתם מוזמנים להוסיף}










יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

מה בלוג עכשיו?...

מה גחמה של אמצע לילה יכולה לעשות. 
איזה אופציות כבר היו לי? אני אוהבת לאפות [ולפעמים גם לבשל]. אני אוהבת לצלם, בעיקר את האוכל שאני מכינה. פשוט נדחקתי לפינה. זה היה חייב להגיע.
ואני גם בת של שף, אז בכלל...!

אז הנה, אני פה. עם בלוג.. אוכל.. נראה לי.

אבל איך אני אתחזק בלוג אוכל?! זה ממש הרבה השקעה! זה להכין כמה דברים בחודש, ולצלם אותם, ולכתוב.. ויש חגים! ויש כל מיני ימים מיוחדים שבלוגרי אוכל חוגגים! [מישהו אמר יום נוטלה?! :D ] ואני בכלל סטודנטית שגרה בדירה בלי תנור..
ואיך אני אמורה לכתוב בלוג אוכל, שאת רוב המתכונים שלי אני בעצם לוקחת מ... בלוגי אוכל?!...

ובכלל, אני לומדת מדעי החיים. וחשבתי כמה מגניב זה יכול להיות- לשלב מדע ואוכל. כמוה. היא נהדרת.
נה.. אני רחוקה מידי מלהגיע לשם..

אז איך זה יקרה? אני לא יודעת. 

ואפילו אין לי מתכון לפרסם עכשיו..

אולי אני פשוט אשים תמונה של משהו שהכנתי כדי שתדעו שיש לי את היכולת לעשות את זה.. כן?.. זורם?..



ממ וזהו בנתיים..