יום חמישי, 30 בינואר 2014

סינרולס- מאפי שמרים קינמון + עשרה דברים

אז במגמת ימי ההולדת שאינה תגמר בקרוב, גם את החמדמודים האלה הכנתי עבור יומולדת של ידיד טוב שלי [פעם קודמת פירסמתי מאפינס שוקולד צ'יפס טבעוניים שגם נאפו לקראת יומולדת, ועתידות להיות עוד מנות יומולדת.. אחת מהן אפילו שלי :) ]. אבל תכף נדבר עליהם... כי.. כי.. ענת הנהדרת מ"על עיצוב ושאר ירקות" העבירה גם לי את המשימה של עשרה דברים שלא יודעים עלייך.



וכאילו.. זה נראה לי קל, כי הבלוג יחסית חדש ו.. אף אחד לא יודע עלי כלום.. אבל- עשרה דברים?!?!... שלמים?... טוב.. ננסה :)

1. אני סטודנטית לתואר שני במדעי החיים. אני עושה את התואר שלי במעבדה שמתמחה במיקרוביולוגיה אז אני משחקת רוב היום בחיידקים ווירוסים. זה דווקא נחמד. הסברה אומרת שהרבה אנשים שעוסקים במדע עוסקים איכשהו גם בבישול או אפיה כי יש לזה אלמנטים דומים. אז מסתבר שאני חלק מהסטטיסטיקה.



2. בניגוד מוחלט לעובדה שאני עובדת כל היום עם חיידקים, אני ג'רמופובית לגמרי. אני לא יכולה שאנשים חולים לידי אפילו טיפ טיפה. כי אני ממש [ממש (ממש)] חוששת מלהדבק ולהיות חולה גם :(

3. אבא שלי שף! שזו לא בדיוק עובדה עלי, אבל זו לגמרי עובדה שמשפיעה עלי. בעיקר קלורית, אבל גם בקטע נורא נחמד כזה של טיפים בבישול ואפיה, והחלפת מתכונים. למשל הכנתי טארטלים [שיפורסמו ממש בקרוב] והתקשרתי אליו לבקש את המתכון לבצק הפריך שהוא נתן לי פעם [כי ברור שלא רשמתי אותו בשום מקום]. אחרי חצי שעה הוא מתקשר אלי לשאול אם הסתדרתי ויצא טוב, ואם הוא יכול לקבל את המתכון לעוגת הגזר [האגדית] שלי. אז כן, כייף.



4. אני בנאדם קצת מבולגן. טוב זה שקר. אני קצת יותר מבולגנת מ"קצת מבולגנת". אני לא יודעת איך אנשים עושים שהכל יהיה נורא... מסודר. גם שאני משתדלת להיות יותר מסודרת זה מרגיש לי מבולגן.. הצילו..

5. אני מפחדת מדגים. כן כן. דגים. יש סיפור שלם של טראומה מאחורי זה. אבל אני אשאיר את זה ככה באוויר. אני והדגופוביה שלי נמשיך לנו הלאה.



6. אני לא סובלת שמיר. הריח של זה עושה לי.. בע.. אבל מעבר לזה אני די בסדר עם כל מיני מאכלים.. נראה לי.

7. אני קצת מנגנת על גיטרה. וקצת שרה. קצת. פעם היה לי חלום לנגן על גיטרה בס אבל הסריגים נורא גדולים!! :(

בצק לפני התפחה
8. אחד הדברים השנואים עלי זה לשטוף כלים. תנו לי לעשות ספונג'ה, ולקפל כביסה.. אבל כלים?.. מישהו רוצה לקנות לי מדיח שלא יהיה לי מקום עבורו בדירה? :(

בצק אחרי התפחה
9. רזיתי יותר מ30 קילו.. שזו עובדה שאולי קצת קשה לי לדבר עליה. אבל היא אחד הדברים הכי משמעותיים בחיים שלי. שינוי מקצה לקצה. הייתה תקופה בשיא התהליך שהייתי מכורה להשקל.. הייתי נשקלת כמה פעמים ביום וכבר יכולתי לאפיין את השינויים בגוף שלי במהלך היום..



10. תמיד תמיד אהבתי לאפות.. הייתי אופה דברים קבועים כמו מאפינס בננה ושוקלד צ'יפס ועוגת גזר [איך המתכונים האלה עוד לא נכנסו לבלוג? אני לא יודעת..] ודברים משתנים כמו עוגות שמרים ועוגיות שונות מפעם לפעם.. אבל האובססיה שלי התחילה דווקא בשנה-שנה וחצי האחרונות.. שזה קצת לא מתיישב עם העובדה הקודמת.. אבל זה כייף לי, ואני נהנית לראות אנשים נהנים מהתוצרים שלי. ומפה הגיעה ההחלטה גם לפתוח את הבלוג, ואני מקווה שאתם נהנים :)



וזהו!! עשרה דברים.. וואו.. זה היה קשה..



אז עכשיו אני צריכה להעביר את זה הלאה.. אבל רוב הבלוגרים ביקום כבר קיבלו את זה.. את אני אעביר את זה להדר ורוני המקסימות מ"בואנ'ה פטיט" [אני יודעת שכבר העבירו לכן אבל לא פירסמתן אז אני יכולה :) ]. וליובל מ Dulce de leche שהלוואי והייתה מפרסמת יותר :)



עכשיו אפשר להיות רציניים ולדבר על הסינרולס המהממים האלה! המתכון אליהם נלקח מסדנא שעשיתי ב"לגעת באוכל" עם קצת שינויים ותוספות שלי. והם יוצאים נהדרים! ממליצה בחום. [כן, כאילו שאני אפרסם משהו ואגיד לכם לא להכין אותו...]



מרכיבים:

לבצק:
500 גר' קמח
25 גר' שמרים טריים (או 10 גר' שמרים יבשים)
75 גר' חמאה
200 מ"ל חלב קר
75 גר' סוכר
2 ביצים
חצי כפית מלח

למילוי:
80 גר' חמאה רכה
סוכר חום כהה וקינמון- אני שמתי לפני העין כפי שנראה לי מתאים למילוי של הרולדה.. אם אתם ממש רוצים לדייק הם כותבים במתכון 240 גר' סוכר חום כהה וכף קינמון

לזיגוג:
כ-50 גר' אבקת סוכר.
חצי כפית תמצית וניל
כ-2-3 כפות חלב

מה עושים בעצם?
משתמשים במיקסר עם וו לישה. שמים את הקמח והשמרים [אלא אם כן אלה שמרים טריים מקוביה ולא שימרית שהם באים כפתיתים. את השמרים מהקוביה צריך להמיס קצת קודם בנוזל לפי ההוראות ואז להוסיף עם הנוזלים. סבבה? סבבה].
ממיסים חמאה במיקרו ומערבבים אותה עם החלב הקר. מוסיפים את זה לתערובת הקמח. מוסיפים סוכר וביצים ומעבדים עד לקבלת בצק. בשלב הזה מוסיפים את המלח וממשיכים ללוש [המיקסר לש כמובן, לא אתם] כחמש דקות עד לקבלת בצק אחיד וחלק. מכסים [ניילון נצמד, מגבת.. איך שבא לכם] ומתפיחים עד שהבצק מכפיל את נפחו [או שעה או לילה במקרר. ההמלצה היא לילה במקרר. אני עשיתי שעה בחדר חמים ויצא אחלה].
לאחר התפיחה מרדדים את הבצק למבלבן בעובי 5 מ"מ בערך. מברישים את הבצק בחמאה רכה [ולא מומסת!!] ובוזקים מעל את הסוכר והקינמון. מגלגלים לרולדה ארוכה ופורסים לפרוסות. כל פרוסה לוקחים וסוגרים את שול הבצק של קצה השבלול מתחת לפרוסה [כמו שאני מראה בתמונות].


מסדרים בתבנית במרווחים גדולים ומתפיחים התפחה שניה [כחצי שעה בערך].
מברישים בביצה ואופים בתנור שחומם מראש ל190 מעלות כ-15-20 דקות עד שהסינרולס זהובים.
נותנים לסינרולס מעט להתקרר.
מכינים את הזיגוג- מערבבים את אבקת הסוכר עם החלב ותמצית הוניל. מזרזפים מעל הסינרולס.



הערות:
#ניתן [ואף כדאי, למרות שלא עשיתי זאת] להכין סירופ סוכר ולמשוח את הסינרולס בו לאחר שהם יוצאים מהאפיה. סירופ שמים ביחסים שווים 1:1 של סוכר ומים ומבשלים על הגז עד לרתיחה.
# לרוב על סינרולס שמים את ציפוי ה"קרים צ'יז" אבל זה נראה לי כבר טיפה יותר מידי לטעמי ולכן שמתי את הזיגוג [הקל מאוד] של אבקת הסוכר מלמעלה. אבל אם אתם בקטע- לכו על זה.

יום שבת, 11 בינואר 2014

מאפינס שוקולד צ'יפס טבעוניים

יש קצת אינפלציית ימי הולדת בתקופה הזו. אז רוב הדברים שאני מכינה מיועדים עבור חגיגה זו או אחרת. גם את המאפינס האלו הכנתי עבור יומולדת של חברה שלי. חברה טבעונית.


קצת היה לי קשה לחשוב על איך להכין מאפים מוצלחים ללא ביצים.. ועשיתי מחקר מעמיק על כל מיני עוגות טבעוניות בהמוני בלוגים ואתרים ברחבי האינטרנט. וראיתי עוגה שחזרה על עצמה די הרבה, והיא הייתה עוגת שוקולד טבעונית, שהייתה די stright forward, ועם מרכיבים שיש בכל בית [למעט חומץ, שאני כנראה האדם היחידי שלא מחזיק חומץ בדירה שלו], ובתמונות היא נראתה די מוצלחת. 

הדרך שלי להראות לכם את הרכיבים של העוגה
אז חשבתי לעצמי- יש! מצאתי. ניקח את העוגה, נהפוך אותה למאפינס, אולי אפילו נכין ציפוי מגניב עם חלב קוקוס ונהפוך אותה לקאפקייקס. מגניב. 

ואז דיברתי עם חברה שלי, והיא בהכי נונשלנטיות אומרת לי "כן, נראה לי שאני אכין קאפקייקס שוקולד ליומולדת שלי".
כאב לי מפבנים. באמת. אבל אני המשכתי לחייך ובראשי צעקתי עליה שהיא לא יכולה לעשות לי את זה, ומה אני אמורה לעשות עכשיו?! [מיותר לציין שלא אמרתי לה שאני מכינה לה משהו, נכון?].

למה בלילות נוטות להיות לא פוטוגניות? בעיקר בצילומים בטלפון? :(
אז חזרתי לאינטרנט. ואז נתקלתי באתר בעיקר מתוק-טבעוני, ושם מצאתי מתכון לעוגה בסיסית, ואימצתי אותו חזק לחיקי, והחלטתי שאכין ממנו מאפינס וניל עם שוקולד צ'יפס. נהדר. פתרון מושלם.


את המאפינס האלה התחלתי להכין בעשר בלילה בגלל נסיבות מסויימות, אבל הם כל כך מהירי הכנה שתוך פחות משעה כבר נשארתי רק עם הכלים.

הצצה לאיך זה נראה מבפנים. הייתי חייבת לוודא שזה טוב! אל תשפטו אותי
אז המתכון נלקח מהאתר "בעיקר מתוק-טבעוני", והמרתי את העוגה לכ-16 מאפינס, שאני רוצה לקרוא להם מיני מאפינס, אבל מכיוון שזה לא מתבנית מיני מאפינס [כי היא לא נכנסת לי בטוסטר אובן], אלא מנג'טים קשיחים שהם קצת גדולים יותר ממיני מאפינס רגילים. מאמינה שיצאו 8 מאפינס בגודל רגיל או עוגת אינגליש קייק אחת. יש מעט שינויים שלי.

רכיבים:
1 ו- 3/4 כוסות קמח
חצי כוס סוכר
שקית אבקת אפיה
קורט מלח
מעדן סויה וניל
1 כוס מים [או חלב סויה]
חצי כוס שמן
3/4 כוס שוקולד צ'יפס מריר

מה עושים בעצם?

מערבבים את הקמח, הסוכר, אבקת האפיה והמלח בקערה, מוסיפים את המים, מעדן הסויה והשמן ובחושים רק עד לתערובת אחידה. מוסיפים את השוקולד צ'יפס ומערבבים שוב ממש מעט, רק עד אחידות.
ממלאים מנג'טים של מאפינס עד שלושת רבעי גובה, ואופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות כ-20 דק'- עד שקיסם יוצא יבש או עם מעט פירורים.

הערות:
#המאפינס באמת יצאו מוצלחים! אנשים שאכלו מאוד אהבו. הם יוצאים נורא רכים וזה כייף.
#אני השתמשתי במים מכיוון שאין לי חלב סויה ולא רציתי לקנות במיוחד. זה יוצא נהדר גם עם מים. למי שיש חלב סויה, אתם מוזמנים להשתמש, אולי הם יצאו עשירים יותר
#הרכיב היחיד המיוחד שקניתי היה מעדן סויה, ומכיוון שהם באים או בזוגות או ברביעיות, ואי אפשר לקנות ביחידים יש לי עכשיו מעדן סויה וניל מיותר במקרר, מישהו רוצה?


יום רביעי, 1 בינואר 2014

לחם תירס - cornbread

כשביקרתי בארה"ב [אך, ניו יורק, ניו יורק.. כמה שאני מתגעגעת], גיליתי את הדבר המופלא שנקרא לחם תירס.



לחם תירס.



ספק עוגה קצת דחוסה, ספק לחם מתקתק.



זה נהדר. זה מנחם. זה מספק.

למי קראתם בלאגניסטית?
ורציתי להכין את זה מלא זמן. באמת. מלא זמן.



ואז- מנטקה בפרויקט "כחומר ביד הבלוגר" נתנו לי סיבה. האתגר החודשי- תירס.

תירס!
אבל! מי חשב להכין לחם תירס בכלל בהתחלה?! רציתי להיות מקורית. רציתי לעשות משהו מגניב. אז רציתי. אז מה? כל מה שרוצים קורה?

קליתי גרעיני תירס בתנור עם טיפונת שמן, ועם סוכר חום. הם פיזרו ריח מטריף בכל הבית, והפכו לסוכריות קטנטנות, פריכות ונהדרות. ואז.. אז רציתי לשלב אותם בחטיף עם פצפוצי אורז. וכמו שאמרי קודם- אז רציתי.
but something went wrong.

סוכריות תירס. אומנומנום.
וככה, כמה ימים לפני התאריך לסגירת האתגר הייתי חסרת אונים ומתכון.





ואז, פניתי למקום הבטוח שלי [ולתירוץ הנהדר של להכין את זה], והכנתי את לחם התירס המהמם הזה. שהוא עשיר ונשאר עסיסי [כן, עסיסי!] גם 4 ימים אחרי ההכנה [רק עד אז אני יודעת.. כי, אתם יודעים, נגמר...]

לפני
אחרי
עכשיו- סייג חשוב לגבי לחם תירס! קמח התירס שבו משתמשים. אם משתמשים בקמח לפולנטה האינסטנט הזה- הוא קצת עבה מידי, ואז מרקם הלחם יוצא גרגירי. אז אם לא מוצאים את קמח התירס הדק יותר, אפשר פשוט לטחון את הקמח לפולנטה במטחנת תבלינים לקמח דק יותר.



לחם תירס- המתכון נלקח מ-all recepices. אני הורדתי קצת בכמות החמאה ועדין יצא נהדר.



רכיבים:
100 גר' חמאה
2/3 כוס סוכר
1 כוס רוויון
1 כוס קמח תירס [רצוי קמח תירס דק]
1 כוס קמח לבן
קורט מלח
2 ביצים
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה

מה עושים בעצם?

ממסים חמאה בסיר או במיקרו. מוסיפים את הסוכר [אם המסתם את החמאה בסיר הורידו קודם את הסיר מהאש], ובוחשים. מוסיפים את הביצים ובוחשים.
בקערה נפרדת מערבבים את הרוויון והסודה לשתייה, ומוסיפים לתערובת החמאה, סוכר וביצים.
מוסיפים את קמח התירס, הקמח הלבן והמלח ומערבבים עד לעיסה אחידה.
מעבירים לתבנית 20X20 או 15X20 [יהיה קצת גבוה יותר], ואופים כ-40 דקות בתנור שחומם מראש ל180 מעלות.
ניתן לאפות גם בתבנית אנגליש קייק, אך ייתכן כי זמן האפיה יתארך בגלל גובה הלחם. לבדוק מתי קיסם יוצא יבש [ועם טיפונת פירורים לחים], ולא עם עיסה עליו.

ולשאר מתכוני התירס שהשתתפו באתגר החודש- הכנסו לכאן!