יום ראשון, 8 בפברואר 2015

מוס שוקולד לבן ואוריאו

טוב, אז... יש לי וידוי...
יש מצב שהייתה לי יומולדת לא מזמן... לפני שלושה וחצי שבועות בערך... כן.. זה נשמע הגיוני.


ואני לא יודעת מה עבר עלי השנה. לרוב אני חוגגת בפאב עם כמה חברים. משהו קטן.

השנה? לא. החלטתי להפרע. למה? לא יודעת. אין לי מושג מה עבר לי בראש. אבל מה שקרה זה שהחלטתי להזמין מלא אנשים [כמעט ארבעים], לבית של ההורים שלי ביום שבת בצהריים למסיבת עוגות. ואיכשהו חשבתי שאצליח להכין את הכל לבד ביום וחצי.


כאילו, אני מדענית, אני אמורה לחשוב בהגיון! לא היה שום הגיון מאחורי מה שהיה שם.

הדבר השני שהתגלה כבעיה לוגית זה שיש גבול לכמה מתוק אנשים יכולים לאכול.
אני? אני פשוט חושבת שהם חלשים!!!


ביום חמישי התחלתי ברגוע.. הכנתי שני דברים קטנים שלא דורשים הרבה מאמץ, בערב. את ההכנה למוס, ואת החיתוכיות שוקולד חמאת בוטנים [ריזס קיצר] המהממות שלי.


יום שישי.. הו. יום שישי התחיל להיות בעייתי. קמתי מאוחר יותר ממה שתכננתי [כמובן, מתי אני מתעוררת בזמן?].
ואז, סיימתי את המוס שהתחלתי בחמישי. ואז עברתי לקאפקייקס באטמן. התברר שלא הכנתי מספיק בלילה לכל הקאפקייקס שתכננתי, אז הכנתי אחר כך עוד כמות. ואז הבלילה גלשה לי מהמנג'טים, וחלק לא נאפו אחיד [תנור מקולל!].. פה התחלתי לחשוש.


ואז עברתי למיני קאפקייקס נוטלה (כמו אלה, רק בקטן)... ואז אמא שלי נכנסה בדלת. ואז אמרתי את הדבר שלא חשבתי שאומר- "אמא, הצילו." יש לי רק עוד מליון דברים להכין, כבר צהריים ואני אפילו לא בחצי.


ואז התחלתי לתפעל את אמא- תקרצי את האלפחורס, תגלגלי טראפלס..

ואז אבא בא, אז גם התחלתי לתפעל את אבא- "רואה את המתכון הזה? תכין לי את הבלילה בבקשה"


ואני, מה אני אעשה? אה! רק הגיוני, אני אשב ואחתוך באטמנים! מבצק סוכר. לא עם חותכן. אלא עם שבלונה שגזרתי מנייר קשיח וחתכתי מסביב עם סכין. לספר לכם כמה זמן לוקח לחתוך סביב שבלונה קטנטנה של באטמן עם סכין?! כמעט 40 כאלה?! מבצק סוכר שמתקשח תוך כדי עבודה?! אני אחסוך מכם את התענוג המפוקפק. אני רק אומר שהיה קשה :(


ואז החלטתי לקשט את העוגה [עוגת שוקולד עם מילוי שמנת ותותים בציפוי גנאש שוקולד וקישוט כוכבים ורודים ומנצנצים מבצק סוכר]. אז חתכתי את העוגה. ואז ראיתי שהעוגה לא אפויה טוב מבפנים. אז יש מצב שקצת נכנסתי להתמוטטות עצבים.. והתחלתי לבכות והחלטתי שאני מבטלת הכל. ואז במקום זה, המשכתי לשבת ולחתוך באטמנים.


בכל מקרה, מי שמכיר אותי יודע- העוגה נזרקה והוכנה חדשה, שיצאה בובה! ומהממת! ואחד הדברים הכי טעימים שאכלתי. כי ברצינות- שוקולד ותותים [טוב נו ויש שם גם קצפת אבל זה לא כזה קונה אותי].


איכשהו, ביום שישי באזור 8 כמעט הכל היה מוכן.. רק הייתי צריכה לקשט את העוגה ואת הקאפקייקס נוטלה, ולצפות בייגלה בשוקולד וסוכריות. והחלטתי להשאיר את זה לשבת בבוקר. זו הייתה החלטה לא רעה.


בשבת הכל היה מוכן. ככה זה נראה בסוף (אם לא הבנתם עד עכשיו):


תכלס? היה כייף. מתיש. אמנם. אבל אנשים נהנו. והתפעלו. והיה להם טעים [ואני כבר לא הייתי מסוגלת להסתכל על שומדבר שהכנתי והדבר היחיד שהייתי מוכנה לאכול באותו יום היה את העוגה].


אז כן.. אז אני אתחיל לטפטף פה מתכונים מה.. ממ... אירוע הזה עכשיו. שזה טוב.. כי בשבועיים האחרונים עשיתי קצת הפסקה מאפיה.. כי... אוי זה היה מתיש..


אז נתחיל עם המוס שוקולד לבן ואוריאו.. שתכלס.. זה לא בדיוק מוס.. יותר כמו פרפה.. או.. גנאש מוקצף.. אבל זרמו איתי :)

וזה רק מ4 מרכיבים!!!! למרות שצריך להיות מוכנים ערב מראש... או לפחות כמה שעות מראש...

מצרכים:
500 מ"ל שמנת מתוקה
200 גר' שוקולד לבן
8-12 עוגיות אוריאו [כתלות בכמה אוריאו בא לכם במוס]
3-4 כפות אינסטנט פודינג וניל

מה עושים בעצם:
ממסים יחד 250 מ"ל שמנת מתוקה יחד עם 200 גר' שוקולד לבן בבן מארי, או במיקרו בפולסים קטנים. [או- מרתיחים את השמנת המתוקה על הגז, שופכים מעל השוקולד הלבן ומערבבים עד שנמס]. מעבירים לקערה, מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר ללילה [או בערך חמש שעות.. עד שיהיה קר לחלוטין].


לוקחים את הגנאש ומעבירים לקערת המיקסר יחד עם 250 מ"ל שמנת ממתוקה. מתחילים להקציף ומוסיפים את האינסטנט פודינג [זה על מנת לייצב את המוס].


שהמוס יחסית יציב, שוברים את עוגיות האוריאו ומקפלים את השברים למוס בעזרת לקקן.


מעבירים לכוסות ההגשה [אני אישית עשיתי זאת בעזרת שקית זילוף אבל אפשר גם בעזרת כף]. ומעבירים למקפיא. מוציאים בערך חצי שעה- שעה לפני הגשה.


זהו :)

(האם שמתם לב שזה פוסט ממש חופר לעומת השאר ושכל התמונות הפכו להיות עצומות לעומת בדר"כ?)

יום ראשון, 1 בפברואר 2015

מיני קאפקייקס שוקולד ומרציפן

תכלס- לא כתבתי כבר חודש. לא שאין לי מה לפרסם. יש לי מליון מתכונים לפרסם. באמת.
אבל זה היה חודש.. ממ עמוס? התעצלתי? כל מיני תירוצים.


אבל כן, בכל מקרה- חודש. והפוסט האחרון שפירסמתי היה קראמבל תותים- כי תותים היו חומר הגלם החודשי בפרויקט כחומר ביד הבלוגר של מנטקה בחודש שעבר. אז כן- עבר חודש. מה שאומר שהפוסט הנוכחי- גם הוא פוסט של "כחומר".


נהדר? אתם מתרגשים?

כן. גם אני.


אז חומר הגלם הפעם היה שקדים (לכו לראות מה החברים האחרים הכינו!)


שקדים- אני חושבת שזה אחד מחומרי הגלם העיקריים באפיה. באמת. עושים איתו מליון דברים- משתמשים באבקת שקדים בעוגיות, פאי עם קרם שקדים זה אחד הדברים הכי טעימים שקיימים, מקרונים- מכינים גם מאבקת שקדים, פיננסייר- גם הם מורכבים בעיקר משקדים, וחמאה.. אז ברצינות, האופציות היו בלתי מוגבלות.


ואופציות בלתי מוגבלות זה לאו דווקא טוב תמיד. מצאתי את עצמי יושבת במעבדה, בוהה בפינטרסט ומחפשת דברים מעניינים. ואז שאלתי את את הבחור שיושב לידי- איזה קינוח היית רוצה לאכול משקדים?


מרציפן.

זה מה שהוא ענה.


מרציפן?! באמת?!
אני חייבת להודות. אני די שונאת מרציפן. שקדים- מאוד אוהבת. מרציפן- לא יודעת למה, ממש לא מתחברת לדבר הזה.

שקדים מקורמלים
אבל זה כרסם לי בראש. מרציפן.

טוב- אז מה לעזאזל אני אכין עם מרציפן?!

קרם מרציפן
אני אחסוך לכם את התהליך המחשבתי הממש לא מתוחכם שלי, ואספר לכם שבסופו של דבר החלטתי להכין קאפקייקס שוקולד, עם פרוסטינג של מרציפן, ובגלל שזה חודש השקדים, החלטתי להתפרע ולהכין קישוט של שקדים פרוסים מקורמלים.

איך הסוויטירט שיקגו בולס שלי, הא??
ואז, הבאתי את זה למעבדה. זה נגמר די מהר, אני חייבת לציין. אנשים ממש אהבו את זה. אני לא מבינה- מי אלה כל האנשים האלה שאוהבים מרציפן?!
אבל טוב נו.. מי אני שאתווכח.


אז כן- אם אתם אוהבים מרציפן- לכו על זה. מסתבר שזה ממש נהדר. אם לא- תכינו גם, תביאו לאחרים ופתאום תגלו מי אלה כל החברים שלכם שנהנים מזה.


מצרכים לכ-24 מיני קאפקייקס:

לקאפקייקס:
 40 גר' קקאו
95 גר' קמח
חצי כפית אבקת סודה לשתיה
שלושת רבעי כפית אבקת אפיה
רבע כפית מלח
2 ביצים
100 גר' (חצי כוס) סוכר לבן
100 גר' (חצי כוס) סוכר חום דמררה
שליש כוס (80מ"ל) שמן צמחי
כפית תמצית וניל
120 מ"ל (חצי כוס) רוויון

לציפוי מרציפן:
120 גר' מרציפן
100 גר' חמאה בטמפ' חדר
6-8 כפות אבקת סוכר
כפית תמצית וניל

לשקדים מקורמלים:
2 כפות סוכר לבן
2 כפות מים
חופן שקדים פרוסים

מה עושים בעצם?
מכינים את הקאפקייקס: בקערה מערבבים את החומרים היבשים- קמחף קקאו, אבקת אפיה, סודה לשתיה, מלח. בקערה נוספת מערבבים את הביצים, הסוכר, השמן, ותמצית הוניל. מוסיפים חצי מתערובת החומרים הרטובים לחומרים היבשים וגם מחצית מהרווין ומערבבים מעט. מוסיפים את שאר החומרים הרטובים ויתרת הרוויון ומערבבים עד שהתערובת אחידה- לא יותר מידי!
מעבירים את התערובת לתבנית קאפקייקס עם מנג'טים (אני עשיתי זאת ע"י העברת הבלילה לכוס מדידה עם פיה, כך שקל יותר לשפוך את הבלילה לשקעים).
אופים בתנור שחומם מראש ל180 מעלות כ8-12 דקות- או עד שקיסם שננעץ בקאפקייק יוצא יבש עם פירורים לחים.
מניחים בצד להתקרר.

מכינים את הציפוי:
בקערת מיקסר עם וו גיטרה מקציפים את המרציפן- בעצם מרככים אותו מעט. מוסיפים את החמאה וממשיכים לערבל. מוסיפים את התמצית וניל ואת אבקת הסוכר. תתחילו מ6 כפות ותמשיכו לפי המרקם.

מכינים את השקדים המקורמלים:
במחבת קטנה שמים את הסוכר והמים ומחכים להיווצרות קרמל- זהירות לא לשרוך את הסוכר! שהסוכר מתחים להיות בצבע ענברי- מוסיפים את השקדים הפרוסים, מערבבים מספר שניות על מנת לצפות את השקדים, ומיד שופכים ופורסים את השקדם המקורמלים על נייר אפיה נקי, שיתקררו ויתקשו.

מרכיבים את הקאפקייקס: מעבירים את הציפוי לשקית זילוף עם הצנתר האהוב עליכם, ומזלפים גבעות על גבי הקאפקייקס. שוברים את השקדים המקורמלים שהתקררו, ומפזרים מעל הציפוי.

הערות:
# ניתן לאפות בתור קאפקייקס רגילים, יצאו בערך 12, וזמן האפיה יתארך מעט
# אם אין לכם רוויון בשלוף- ניתן לקחת כחצי כוס חלב עם שתי כפיות מיץ לימון, לערבב ולתת לה לנוח 5 דקות- והנה לכם רוויון. ניסיתי בשתי הצורות. שתיהן יוצאות בסדר גמור. למרות שייתכן שהעדפתי את הגרסא עם הרוויון.